דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת ר' דובער שניאורסון החדשה (תשס"ח)

ר' דובער (בערל) שניאורסאהן היה בנם השני של רבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסאהן ואחיו של הרבי. נולד ביום ג' בכסלו תרס"ה בניקולייב ונרצח על ידי הנאצים בין השנים תש"א - תש"ב[1].

תולדות חיים

בשנת תרס"ט, העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

הי' בעל כשרון נפלא[2].

במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית והיו תקופות שהיה מאושפז בבית רפואה. בקיץ תרפ"ב נסע אחיו הרבי לביקור מיוחד בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[3]).

בשלהי שנת תש"א שהה בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד[4].

בשנת תשנ"ג מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת תשס"ח הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב שמואל קמינצקי וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדליקו נרות לזכרו.

התייחסויות מהרבי

להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי[5], ענה הרבי "דובער שליט"א אזכיר עה"צ"[6].

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים".

תאריך הירצחו

המצבה הישנה שהוקמה בשנת תשנ"ו

בלוח של שנת תש"ז בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית חנה שניאורסון[7] - רשם ליד כ"ד תשרי "בערל", וליד כ"ה אלול רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת כ"ד תשרי תש"נ נשא הרבי שיחה ובה ביאור על המשניות שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית רחל ינובסקי, ולא הזכיר שזהו עבור אחיו[8].

ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, אך לאחר מכן נקבע התאריך לכ"ה אלול[9].

בנוגע לשנת הרצח - העיר דנייפרופטרובסק נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב תש"א, וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח בבית הרפואה [10] אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה בבית הרפואה ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול)[11].

במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א[12]

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יש דעות ועדויות שונות בנושא, ראה בהרחבה בפסקה תאריך הירצחו
  2. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".
  3. היום יום מהדורת תשנ"ג.
  4. ליותר פרטים ראה ערי ילדות
  5. מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.
  6. ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק
  7. התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.
  8. ספר השיחות תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.
  9. ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' שמואל קראוס בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.
  10. ראה בבית משיח שם.
  11. ר' יוסף יצחק קמינצקי שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך בבית הרפואה במהלך חורף תש"ב - מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי.
  12. ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם'


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא