יוסף ישראל בלוי
הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) הינו חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, העוסק לפרנסתו כיו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; רב המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר לא רשמי ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש וחבר הועד למען שלימות העם, ועורך דין.
תולדות חיים
נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו.
ר' יוסף הינו חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית וחבר לא רשמי לשעבר בארגון הגג. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ושימש גם כסמנכ"ל משרד החינוך.
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם ושרי ממשלה והביא מכך תועלת רבה לחב"ד.
בשנת תשמ"ז, עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, ומונה כרבה של המועצה האזורית תמר - חופי ים המלח. בהמשך מונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם.
בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת.
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד בנתניה, סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד מוסדות רבים.
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם את פרוייקט 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים על ידי משרד החינוך (בעת ששימש כסמנכ"ל המשרד).
הגדיל את משכורתו של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, ועוד פעולות רבות נוספות.
כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.
סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד ולקונגרס יהודי בוכרה.
כן פעל ופועל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
משפחתו
- בנו, ר' שלום דב בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[2], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
- בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של עמק חפר
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ליקווד, ניו ג'רזי
הערות שוליים
- ↑ בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
- ↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.