ברכת התמימים
מעמד ברכת התמימים (המכונה גם כן ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך הרבי את כל התמימים (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יום הכיפורים מברך האב את בניו.
היסטוריה
בשנת תשי"ב התאספו מספר תמימים ליד חדרו של הרבי וכשהרבי יצא אמר: "אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער" (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי) וקראם לחדרו ובירכם בברכת הבנים. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.
במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך בחדרו של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים בגן עדן התחתון ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.
ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד לזאל הקטן בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף בטלית ומברכם.
בשנת תשנ"ב, עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד לזאל הגדול, אולם לפועל בירך הרבי את התמימים בזאל הקטן, ושם נקבע מקום המעמד.
תיאור המעמד
עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי טליתו ופותח בנוסח 'ברכת כוהנים' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשנ"ב ותשמ"א, לא היו פניו של הרבי מכוסים).
מאז הסתלקות הרבנית בשנת תשמ"ח, החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד הסטנדר.
מעמדים מיוחדים
בשנת תשנ"ג נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי במרפסת וסקר את הקהל בפרטיות.
בשנת תשנ"ד זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין יחידות.