לדלג לתוכן

מגילת אסתר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מגילת אסתר

מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר.

בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך החסידות.

סיפור המגילה

סעודת אחשוורוש

אסתר המלכה

ניסיון ההתנקשות

גזירת המן

בלילה ההוא נדדה שנת המלך

סעודת אסתר ונס ההצלה

קביעת חג הפורים

שם השם במגילה

הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אור אין סוף, שלמעלה מהויה.[1]

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה - מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים - טוענים עיני בשר - "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה במסירות נפש על היותם "יהודים"[2], "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי"[3], שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"[4].

קישורים חיצונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך

פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר.[[ {{{1}}}|ספר {{{1}}}]], [[טקסט:{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{{2}}"}]]

הערות שוליים

  1. ^ תורה אור מגן אברהם ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.
  2. ^ ראה תורה אור מגן אברהם צז, א. צט, ב.
  3. ^ מסכת מגילה יג, רע"א.
  4. ^ תורת מנחם תשי"ז חלק ב' עמ' 166.