דובער ריקמן
הרב דובער ריקמן (כ"ג כסלו תרנ"ט-כ"ז תמוז תשמ"ח) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שנאסר ונשלח לגלות בעוון סיוע למבצע הבריחה מרוסיה ולאחר עלייתו ארצה נמנה על מקימי שכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, וכיהן כמזכיר ועד נחלת הר חב"ד עד לפטירתו.
תולדות חייו
נולד ביקטרינוסלב בכ"ג כסלו תרנ"ט לאביו הרב ישראל ריקמן שהיה מנכבדי קהילת חב"ד בעיר ומראשי הפעילים להכתרת אביו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי כרב העיר. אמו מרת דובה, הייתה אף היא בת למשפחה חב"דית מהעיר קרמנצ'וג.
בילדותו זכה ללמוד עם הרבי בחיידר אצל הרב שניאור זלמן וילנקין והיה מחבריו הקרובים של הרבי דבר שנבע מעובדת היותם בני אותו גיל. בגיל תשע בלבד כבר נשלח ללמוד במחלקה לצעירים של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שם עשה את כל מסלול לימודיו עד להגיעו לגיל נישואין.
לאחר נישואיו לרעייתו שרה, התיישב בחרקוב והחל לעסוק לפרנסתו בייצור יין. בשנת תרצ"ג ניסה להבריח את הגבול לאיראן דרך קווקז, אך נתפס והוגלה עם רעייתו ובנו למחנה עבודה בעיירה טומסק שבסיביר שם שהו במשך שלוש שנים.
עם שחרורם גר תקופה קצרה במלחובקה הסמוכה למוסקבה משם עבר להתגורר בקרקסובה.
כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לעומק רוסיה וקבע את מגוריו בטשקנט, ולאחר סיום המלחמה חזר עם משפחתו לקרקסובה שם נמנה על חשובי הקהילה החב"דית ועסק בפעילות מחרתית, וזכה לארח בביתו את הרבנית חנה שניאורסון אמו של הרבי במסעה לעבר הברחת הגבול הרוסי.
בשנת תש"ז החליט לבדוק את האפשרות על הברחת הגבול דרך מעבר לבוב, ניסה את מזלו כמו חסידים רבים אחרים אך כשהגיע למקום התברר שהגיע מאוחר מידי והגבולות נסגרו והפיקוח על המעבר הוגבר כשחסידים רבים שעסקו בהברחה נעצרו.
הוא התבקש על ידי חברי הועד המארגן של מבצע הבריחה לנסוע לעיירה ברנוביץ' ולברר את השמועות בדבר אפשריות הברחת הגבול דרך שם, אך נתפס בדרכו על ידי בלשי הנ.ק.וו.ד. בי"ח שבט תש"ז.
מאסר זה היה חלק מקבוצת מאסרים שהתרחשה באותה תקופה, בה נאסרו גם החסידים ר' מרדכי גוראריה, ר' בערל לברטוב, ר' משה דוברוסקין ור' חיים אליעזר גורביץ.
לאחר חקירות מתישות שנמשכו למעלה משנה שלימה ולאחר שהועבר פעמים רבות בין בתי הכלא השונים, נגזרו עליו עשר שנות גלות, ובחודש ניסן תש"ח נשלח לנסיעה ארוכה לעבר מחנה העבודה בחברובסק שבמזרח רוסיה בסמוך לגבול עם יפן, שם ריצה את שנות גלותו.
בחודש כסלו תשל"א קיבל אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ ישראל, שם התיישב בנחלת הר חב"ד והפך לאחד מהדממויות המרכזיות בחיים הציבוריים בקהילה המתגבשת, ונמנה על שבעת חברי הוועד המייסד של עמותת נחלת הר חב"ד, ובשנת תשל"א פתח על פי הצעת הרבי גמ"ח כספים לטובת בני הקהילה. תפקידו הרישמי היה מזכיר וועד נחלת הר חב"ד ובמסגרת זו היה מצטרף לפגישות השונות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אישי מפתח ובעלי עמדות בכירות בפוליטיקה ובהנהגה הישראלית.
נפטר בכ"ז תמוז תשמ"ח, ונטמן בבית העלמין בחלקת חב"ד הר הזיתים שבירושלים. רעייתו שרה האריכה ימים אחריו, ונפטרה בגיל 99 בי"ט אייר תשס"א.
משפחתו
- בנו, ר' שלום ריקמן
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, קינדער האַלט זיך! - תולדות חייו בצירוף תרגום מתיק המאסר שלו, בתוך שבועון בית משיח גליון 339
