יוסף יהודא מרטון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:22, 13 במרץ 2014 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף יהודה מרטון (כ' סיוון תרצ"ג-כ"ט כסלו תשע"ד) היה בעל מנגן חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן בירושלים, ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת ניחו"ח.

תולדות חייו

הרב יוסף מרטון בצעירותו
הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיבל התרבות בתל אביב (ניסן תש"ל)

מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה בכ' סיון תרצ"ג לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת תש"ז צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים בקפריסין, הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע לחיפה, השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של בני עקיבא ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת תשי"ז הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב ראובן דונין שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת תומכי תמימים לוד - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית ליפסקר ואייזנבאך, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב אליהו לנדא, הרב מאיר צבי גרוזמן והרב משה נפרסטק, האחים מזרחי ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניח"ח עליה הופקד ידידו הרב שמואל זלמנוב.

בשנת תשי"ח חיבר את המילים 'ופרצת ימה ונגבה' ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי הרבי, והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד בהפצת המעיינות בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד[1].

בשנת תשי"ט התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של 'רשת אהלי יוסף יצחק' בלוד. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת תשכ"ג על פי בקשת הרב משה סגל ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מכפר חב"ד ומירושלים (ביניהם: ר' זלמן ברונשטיין, ר' אברהם ליסון, ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי ניחו"ח, ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים בבטאון חב"ד.

נפטר בכ"ט כסלו תשע"ד נר חמישי של חנוכה אחרי מחלה קשה.

חיבוריו

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב חיים בנימיני, ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.