אבינו מלכנו (תפילה)

בעשרת ימי תשובה נוהגים לומר אבינו מלכינו.

אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפך, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".

הרבי תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על הגאולה השלימה על ידי משיח, אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של תפילת העמידה שגם היא מדברת בגאולה שבשעת הגלות ולכן היא קודמת לרפואה.

זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני ה"אבינו מלכינו סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.

מנהגים

פתיחת הארון לאבינו מלכנו, — פותחין הארון.

אין לומר בראש השנה אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עוון, כגון 'אבינו מלכנו חטאנו' או 'סלח ומחול' וכו׳ וכיוצא בזה, ובכלל אין אומרים אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וכו' אבינו מלכנו מחוק ברחמיך וכו', אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה.

אמירת אבינו מלכנו בערב שבת

כשחל היום השני של ראש־השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" בתפילת מנחה.