אפרים וקסלר
התמים אפרים וקסלר היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שניהל את קופת בחורים וסייע לאנשים רבים עד לתאונת דרכים קשה בה דרס אותו נהג כושי, כשהוא נפטר מפצעיו כחודש לאחר התאונה.
תולדות חייו
נולד בבאר שבע יחד עם ארבעה אחים נוספים תאומים בכ' תשרי תשל"ט להוריו יוסף ושרה וקסלר.
בצעירותו התחבר לחסידי חב"ד ועבר ללמוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובשנת תש"ס נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
כשהגיע לקראון הייטס הופקד על ניהול 'קופת בחורים', וסייע בהתמסרות למאות בחורים וחתנים, ודאג להם גם במישור הרפואי וגם בעזרה כספית כשהיו צריכים.
בשנים מאוחרות יותר נסע מספר פעמים לעזור לשלוחים ברחבי העולם, וחזר ל-770 ללמוד.
בתחילת חודש תמוז תשס"ה יצא מבניין פנימיית הישיבה (פרזידנט 1414), ונהג כושי שיכור דרס אותו[1]. הוא הובהל במהירות לבית הרפואה, שם איבד את הכרתו לאחר שכריש דם עלה למוחו. הוא נאבק על חייו במשך שלוש וחצי שבועות, עד שבכ"ב תמוז תשס"ה נפטר בבית הרפואה.
היות שהפטירה אירעה ביום שישי אחר הצהריים, לא היה שייך לקיים את הלוייה באותו יום, וביום ראשון הוטסה גופתו לארץ שם נטמנה בבית העלמין בבאר שבע.
