יוסף יהודא מרטון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף יהודה מרטון הינו בעל מנגן חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן בירושלים, ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת ניחו"ח.

תולדות חייו

יוסף יהודה מרטון נולד בטרנסילבניה שברומניה בכ' סיון תרצ"ג במשפחה חרדית הנוגרית, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת מלכה.

בחודשי הקיץ של שנת תש"ז עלה לארץ ישראל באניית מעפילים לא-חוקית, ולאחר שהייה בת שלושה חודשים בקפריסין, הגיע ארצה ונכנס ללמוד בישיבה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שיחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נערותו התעניין במוזיקה, והתעסק בארגון מקהלות. כשהגיע לחיפה, ניצח על מקהלת הנוער של בני עקיבא, ובשנות לימודיו בטכניון בחיפה (בשנת תשי"א), התקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב ראובן דונין.

בהוראת הרב דונין, נכנס בשנת תשי"ג ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ולמד חסידות אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שם גם התידד עם הרב אליהו לנדא, ובמקביל, המשיך את עיסוקיו בתחום המוזיקה, ומפנה את ידיעותיו וכשרונותיו לעיסוק בנגינה החב"דית העניפה.

בשנת תשי"ח חיבר את המילים 'ופרצת ימה ונגבה' ללחן החב"די הידוע, והניגון התקבל על ידי הרבי, והפך להמנון לא-רשמי של פעילות חסידי חב"ד בהפצת המעיינות.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד[1].

בשנת תשי"ט החל ללמד בבית הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק' בלוד.

בשנת תשכ"א נישא למרת שיינדל (שירלי), ועבר להתגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

בשנת תשכ"ג על פי בקשת הרב משה סגל ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מכפר חב"ד ומירושלים (ביניהם: ר' זלמן ברונשטיין, ר' אברהם ליסון, ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי ניחו"ח, ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים בבטאון חב"ד.

חיבוריו

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב חיים בנימיני, ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.