ניגונים שנוגנו לפני הרבי

ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הוא כינוי לניגונים שלמרות שמקורם אינו בחסידות חב"ד, נוגנו במחיצת הרבי שליט"א.

בדרך כלל בהתוועדויותיו של הרבי שליט"א נוהגים החסידים לנגן רק ניגונים חב"דיים מובהקים, מתוך אוצר הניגונים העשיר של ניגוני חב"ד. עם זאת, היו הזדמנויות מיוחדות בהם ניגנו החסידים ניגונים נוספים לפני הרבי שליט"א, בהוראתו הק'. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים. חלק מהניגונים, החל כ"ק אד"ש לנגן בעצמו. (בערך זה נכללו רק הניגונים שניגנו החסידים בפני הרבי בעת ההתוועדויות במעמד רוב החסידים ובמחיצת כ"ק אד"ש).

זמרת הארץ

הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ"^[1] ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים^[2].

במהלך השנים, נהג הרבי שליט"א לבקש מהאורחים שבאו מארה"ק ומשליחות במקומות נוספים ברחבי העולם, כי יביאו "מזמרת הארץ", וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.

בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי שליט"א מביקורם בארץ הקודש, בו עודדו וחיזקו את אנ"ש ומוסדות חב"ד בארה"ק בעקבות הרצח הנורא בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ביקש מהם הרבי שליט"א לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי מוהר"ן מברסלב בדבר "זמרת הארץ" ^[3].

ר"נ מברסלב כתב שהביטוי 'זמרת הארץ' מכוון גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'^[4].

ניגונים נוספים

מלבד הניגונים 'מזמרת הארץ', היו זמנים מיוחדים בהם הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים באתערותא דלעילא ובאופן שמימי, אף-על-פי שלא נכללו בניגוני חב"ד עד לאותה שעה.

הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה הארורה, ומבטא בצורה חזקה מאוד את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח.

רשימת הניגונים

את חלק מהניגונים עודד הרבי בחוזקה, והם זכו להיכלל ברפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים ח"ג, שנדפס ע"י הרב שמואל זלמנוב בשנת תש"מ.

להלן, רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי שליט"א על-פי סדר השנים:

(לצפיה בתיבות הניגון, ופרטים נוספים בקשר אליו, יש ללחוץ על שם הניגון).

עזרני א-ל חי – תשי"ג. (ע"י הרב ניסן פינסון, שליח הרבי במרוקו).
הרבי שלנו – שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול תשט"ז.
האדרת והאמונה צוועמען צוועמען – שמחת תורה תשי"ז.
אימתי קא אתי מר – שמחת תורה תשי"ז.
והריקותי לכם ברכה – חג השבועות תש"כ.
מפי א-ל יבורך ישראל (אין אדיר כה') – י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, תשכ"א.
מי ארמיא אדמורא – י"ט כסלו, תשכ"א.
ימים על ימי מלך תוסיף – קיץ תשכ"א ^[5].
כד יתבין ישראל – "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי תשכ"ב.
פארט א אידעלע – חג הסוכות תשכ"ב.
הושיעה את עמך – ערב ראש השנה, כ"ט אלול תשכ"ב.
בך בטחו אבותינו – שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן תשכ"ח.
אדון הסליחות (א) – 'כוס של ברכה', תשרי תשכ"ט. (על-ידי הרב ניסן פינסון).
אנא עבדא – חג השבועות תשכ"ט.
אדון הסליחות (ב) – יוצאי גרוזיה תשל"א.
זע רעקאיו ('טשומאטשאק') – תשרי תשל"ב.
עך טי ז'מלאק – תשרי תשל"ב.
אתם שלום – יום ב' דראש השנה תשל"ג.
האדרת והאמונה (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") – שמיני עצרת תשל"ד.
יגדל אלוקים חי וישתבח – פורים תשל"ט.
המבדיל בין קודש לחול – מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית תשל"ט.
אין אדיר כה' – שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי תשמ"א.
ווי וואנט משיח נאו - כינוס לילדי צבאות ה', כ"ח תשרי תשמ"א.
שיבנה בית המקדש – כינוס לילדי צבאות ה', ל"ג בעומר תשמ"ב.
הרבי שליט"א . . אוהבים אותך כולם – שמחת תורה תשמ"ח.

לקריאה נוספת

ניגונים שהולחנו במיוחד לכבוד כ"ק אד"ש

ערך מורחב – ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

ניגונים שהולחנו לכבוד מאורעות שונים

ערך מורחב – ניגונים שחוברו לכבוד הרבי

ניגונים שהרבי שליט"א לימד בעצמו

ערך מורחב – ניגוני אדמו"ר שליט"א

הערות שוליים

↑ בראשית מג,יא
↑ רש"י, שם
↑ קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה
↑ ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" – בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף . . דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם . . וזה בחינת "מכנף הארץ – זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו – שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ ע"י העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון . . ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם – והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים' . . כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
↑ החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.

[1] בראשית מג,יא

[2] רש"י, שם

[3] קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה

[4] ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" – בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף . . דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם . . וזה בחינת "מכנף הארץ – זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו – שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ ע"י העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון . . ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם – והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים' . . כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".

[5] החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]