שניאור זלמן גפני
| הרב שניאור זלמן גפני | |
|---|---|
 ראש ישיבת "אור תמימים". | |
| לידה | כ"ג כסלו תרח"צ |
| בעיר מלבורן באוסטרליה | |
| מקום פעילות | בני ברק, צפת |
| תפקידים נוספים | ראש כולל בבני ברק |
הרב שניאור זלמן גפני (יליד שנת תרח"צ, 1937) הינו חסיד חב"ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד וזכה לקרב עשרות צעירים מחו"ל לעולמה של חסידות חב"ד, וכיהן כראש כולל בבני ברק במשך עשרות שנים. כיום מתגורר בצפת ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.
תולדות חייםעריכה
נולד במלבורן שבאוסטרליה בכ"ג כסלו תרח"צ למשפחה לא יהודית.
בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, אך לא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה אתאיסטית, ובתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקים משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם מסביבו חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו.
לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב יצחק שלזינגר, ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר דבק באמונתו. הרב גפני היה מברר אצלו את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו, כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, "אני נתתי לך את כל מה שבידיעתי, אם רצונך בדברים עמוקים יותר, תפנה לחסידי ליובאוויטש", ושלחו אל המשפיע הרב זלמן סריברנסקי.
כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. הוא התגייר ובמשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב אבא פליסקין, הרב יצחק דוד גרונר, הרב נחום זלמן גורביץ ומשפחתו, והרב איסר קלווגנט ומשפחתו, וכן הרב שמואל בצלאל אלטהויז.
הרב גפני התפעל מאוד מהעובדה שחסידי חב"ד מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים, ובמיוחד התפעל מהרב סריברנסקי, שהיווה אצלו לדוגמה חיה מהלכת. בשונה מהאוניברסיטה בה ישנם פרופסורים המדברים על פילוסופיות מסוימות בהתלהבות, אך אינם מיישמים אותה בחיי היום יום, אצל החסידים דיברו על אהבת ישראל וניתן היה לראות אותה קיימת אצלם במוחש. החסידים ממש השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. כשדיברו החסידים על תפילה בעבודה, הרגישו שהם אכן מתפללים בצורה כזו. בעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חייו.
בשנת תשכ"ב על פי הוראת הרבי נסע לארץ הקודש, שם היה לתלמידו של הרב נחום גולדשמיד. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ד קבע את מגוריו בבני ברק.
בשנת ה'תשע"ג עבר הרב גפני להתגורר בצפת.
במשך שנותיו כראש ישיבת אור תמימים כפר חב"ד, היה עסוק וטרוד בעסקיו כך שלא היה לו זמן לצאת עם התמימים למבצע תפילין בימים המיועדים לכך. הדבר מאד נגע לליבו, לאחר זמן החליט שאם אינו יוצא למבצע תפילין לפחות שיוסיף בהידור מצווה שקשור למצוות תפילין. לאחר התייעצות עם המשפיע שלו רכש הרב גפני ארבעה זוגות תפילין, ומאז ועד היום מניחם.
בשנת תשפ"ב תרם את ספרייתו הענקית לישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
פעילות ציבוריתעריכה
בחודש אלול תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לרבי, שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת אור תמימים כפר חב"ד, בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח כולל ערב ללימוד חסידות בבני ברק, ושימש כמנהל ומגיד שיעור.
באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, בשמחת תורה שנת ה'תש"ל, כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'תשס"ז, אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש כולל 'אוהל משה' בצפת, אז קישר בין הדברים.
עם מעברו לצפת החל למסור שיעורים בחסידות בכולל הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק, (בכולל כיהן בעבר כמשפיע הרב חיים פוזן).
משפחתועריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- נאומו של הרב גפני בעצרת גאולה ומשיח תשס"ד
- ארבעה זוגות תפילין. כך התחלתי להניח הרב גפני בכינוס להשקת הספר תפילין של ימות המשיח
- טור של הרב גפני - על השיחה הידועה בשבועון בית משיח
- הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי .
- קבלת המלכות באמונה ובשכל • טור מחשבה חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז ג' תמוז התשע"א (05.07.2011)
- תפילתו של מחנך, ראיון של הרב גפני לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem, וישב תש"פ
- התוועדות מיוחדת של הרב גפני על חשיבות 'עבודת התפילה', באתר 'לחלוחית גאולתית'
- מכתב מהרבי אליו (באנגלית). https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116
לקריאה נוספתעריכה
- מקדש מלך ח"ד ע' שצב-שצג - תוכן (בלתי מוגה) מהיחידות של הרב גפני אודות עבודתו כמחנך ומשפיע
קישורים חיצונייםעריכה
- נתן אברהם, התפארת של תומכי תמימים -
שבועון בית משיח גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37