רחבעם זאבי
רחבעם עמיקם זאבי הי"ד (מכונה גנדי, ח' תמוז תרפ"ו - ל' תשרי תשס"ב), היה אלוף בצה"ל, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען שלימות הארץ.
תולדות חייםעריכה
נולד בירושלים לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד גור.
בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ"ח. לאחר קום המדינה עבר לצה"ל, שם שירת עד מלחמת יום הכיפורים. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.
במהלך שירותו בצה"ל, הדפיס זאבי את ספר התניא בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.
לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות ארץ ישראל, ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
פעילותו למען שלימות הארץעריכה
בשנת תשמ"ח התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על שלימות ארץ ישראל, וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.
המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.
בשנת תנש"א, בעקבות 'התרגיל המסריח', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.
בתקופת ממשלתו של יצחק רבין היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.
במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.
מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של שמעון פרס ובנימין נתניהו, ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.
בבחירות לכנסת שהתקיימו בשנת תשנ"ט התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת תש"ס הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.
מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של אהוד ברק, והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.
לאחר שנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה בכ"ט תשרי תשס"ב, יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה"ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי בחברון, מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.
רציחתועריכה
בל' תשרי תשס"ב, בהיותו במלון 'הייאט' בירושלים, נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.
באותו יום תכנן זאבי לבקר בכפר חב"ד, לרגל יום היארצייט של הרב שלום דובער וולף.
קשריו עם הרביעריכה
זאבי עמד עם הרבי בקשרי מכתבים באמצעות הרב שלמה מיידנצ'יק. בשנת תש"ל, בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ וכן בנוגע למבצע תפילין בצה"ל [1]. הרבי כתב אגרות נוספות לזאבי גם בשנים הבאות [2].
בי"ד חשוון תש"נ הגיע זאבי לרבי במהלך חלוקת השטרות לצדקה.
זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב"ד.
במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב"ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'קבוצה' תשנ"ה מטעם הצבא.
גאולה ומשיחעריכה
גם אחרי ג' תמוז המשיך להאמין ברבי כמלך המשיח ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובכינוסים נוספים שנערכו על ידו בהמשך. כמו כן כתב רבות לשבועון בית משיח.
קישורים חיצונייםעריכה
- נאומו של חה"כ גנדי בכינוס ח"י אלול תשנ"ט שאורגן ע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
- עשור לרצח גנדי: "אני חסיד של הרבי" ● וידאו -
- במחיצת 'גנדי' ● פרויקט מיוחד - באתר
ל' תשרי תשס"ח - האריה שנלחם על ארץ ישראל; הרבי: "קורת רוח מיוחדת גרם לי" - באתר ל' תשרי תשפ"ב
- רחבעם זאבי מספר על יחידות שלו אצל הרבי. אתר ארכיון המדינה. "ח"כ רחבעם זאבי - כנסת - פניות ציבור". "פגישתו של ח"כ זאבי עם הרבי מלובאביץ'". תיק 01/07/1998