סעודת שור הבר והלווייתן

סעודת שור הבר והלווייתן הוא כינוי לסעודה שיערוך הקדוש ברוך הוא לצדיקים לעתיד לבוא, בימות המשיח או בעולם התחיה, בה יאכלו מבשרם של שור הבר והלווייתן ומאכלים מיוחדים נוספים.

תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן

קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.

סעודה כפשוטה או לא עריכה

הרמב"ם, בדבריו אודות העולם הבא כעולם רוחני לנשמות בלי גופים, אומר: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[1].

היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. הראב"ד, שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את ברכת הזימון בסיום הסעודה[2], ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?

אך הרמב"ן קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר[3] "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". גם הכסף משנה מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שבפרקי אבות[4].

כך נקבע גם בתורת החסידות במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית[5].

מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" [6]

מעלותיהם של שור הבר והלויתן עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  ערך מורחב – שור הבר
 
הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית

המהר"ל[7] מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך[8] מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.

בלקוטי תורה[9] מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח מצוות עשה, ושור הבר על שס"ה מצוות לא תעשה.

שחיטת שור הבר עריכה

שור הבר ישחט על ידי הקב"ה, באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן[10]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".

הרבי מסביר[11] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.

הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[12]".

שחיטת שור הבר בחסידות עריכה

בתורת החסידות מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות בעבודת הצדיקים: הלויתן עניינו הוא עבודת הצדיקים העובדים עבודתם ברוחניות (כשם שהלויתן מקומו בים, עלמא דאתכסיא), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו ביבשה, עלמא דאתגליא) מורה על עבודת הצדיקים בבירור גשמיות העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת ובירור עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.

בשור הבר והלויתן יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן הגלות הייתה בבחינת ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים בסעודה לעתיד לבוא יתעלו נשמות אלו לדרגת סובב כל עלמין הנעלית יותר.

התפריט עריכה

בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג הלוויתן, לאחר הריגתו בקרני שור הבר[13].

בסעודה זו יאכלו מבשר שור הבר - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן[14].

בסעודה זו יגישו גם מהמן - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ברקיע הנקרא שחקים[15]. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה[16] בקודש הקודשים על יד ארון הברית[17]. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - "המוציא[17] (או הנותן[18]) לחם מן השמים".

בסעודה זו יאכלו השקדים שצמחו על מטה אהרן הכהן, עליהם יברכו גם ברכת שהחיינו ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים[17].

לקינוח יגישו עסיס רימונים.

במהלך הסעודה ישתו מיין המשומר, עליו גם יברכו ברכת המזון.

המשתתפים בסעודה עריכה

מי שנזהר מלאכול נבילות וטריפות בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו[19].

בסעודה ישתתפו כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך[10].

בעת הסעודה יאמר הקב"ה דברי תורה[17], ולאחר מכן יאמר זרובבל קדיש דרבנן[17].

בברכת המזון יסרבו כולם לזמן: אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע דוד המלך ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[20]" - לי נאה ולי יאה לברך.

כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[21].

זמן הסעודה עריכה

על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות[22]:

לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה בעולם הבא, הוא העולם שאחרי תחיית המתים. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"[23], וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?

לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך בימות המשיח, עוד לפני זמן תחיית המתים[24]. האבן עזרא סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים[25].

לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: הרשב"א[26] ורבינו בחיי[27], לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם בתורת החסידות[28]. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה[22].

לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה[29]. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל)[30].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • הרב שמואל רסקין, לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול, במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים באתר  


הערות שוליים

  1. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד
  2. פסחים קיט, ב. ראה להלן #התפריט.
  3. אגרת התנצלות על ספר המורה.
  4. פרק ג, משנה טז.
  5. לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
  6. מפי הרב זלמן נוטיק
  7. גור אריה בראשית א, כא
  8. איוב מא, י:
  9. ריש פרשת שמיני
  10. 10.0 10.1 ויקרא רבה יג, ג.
  11. קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א
  12. זכריה י"ג ב
  13. בבא בתרא עה, א.
  14. ויקרא רבה יג, ג.
  15. חגיגה יב, ב.
  16. תנחומא בשלח, כא: "ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח".
  17. 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 ס' מאמר שבתות ה' להרמ"ע מפאנו, ח"ב.
  18. כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת"מ: "על המן היו מברכים הנותן לחם מן השמים".
  19. מדרש תהילים יח, כה.
  20. תהלים קטז, יג.
  21. יומא עו, א
  22. 22.0 22.1 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
  23. ברכות יז, א.
  24. רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה יתבטלו המצוות
  25. בפירושו לדניאל יב, ב.
  26. בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.
  27. בפירושו לבראשית א, כא.
  28. בתורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה), שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. ובאור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד, שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.
  29. פירוש זה של הרשב"א הובא באור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם.
  30. ד"ה והיה עקב תשכ"ז, ובהערות שם.