ליאזנא

ליאזנא (באנגלית: Liozno, ברוסית: Лиозно), הינו יישוב עירוני בפלך מוהילוב שבמדינת בלרוסיה, שהיווה את ערש צמיחתה של חסידות חב"ד. כיום רוב תושבי היישוב הינם גויים, ולא נשאר זכר למורשת היהודית המפוארת של המקום.

הכניסה לעיירה ליאזנא

היסטוריה

היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז ויטבסק למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהייתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת פולין, בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו יהודים רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים.

הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד לתורת החסידות. אחד מתושבי העיר, סב אמו של אדמו"ר הזקן, רבי אברהם, התקרב לבעל שם טוב, והתחיל לפעול בהפצת שיטת החסידות בין תושבי העיר.

בהמשך, רבי ברוך חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן.

בתקופת אדמו"ר הזקן

בשנת תקכ"ט חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את אדמו"ר הזקן, כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד המרא דאתרא.

כשאדמו"ר הזקן הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום ישיבה לאברכים צעירים ה'חדרים', והדריך אותם בלימוד, כשאחיו הצעירים מסייעים לו בניהול הישיבה שמנתה כמאה תלמידים.

ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של אדמו"ר הזקן הצטמצם והוא לא יכל להמשיך ולכהן בתפקיד הרבנות, וביקש מהנהלת הקהילה למנות תחתיו רב אחר, כשהוא מתנה שאת השאלות בענייני טומאה וטהרה ימשיכו להפנות אליו.

בשנת תקל"ז הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי מנחם מענדל מהורודוק על מנת לעלות לארץ הקודש, אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות בעבודת ה'.

לאחר מאסרו של אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר בפטרבורג על מנת שתוכל לשמור את צעדיו, אך בהשפעת הפריץ ששלט על מחוז העיירה ליאדי, קיבל את אישור הממשלה להעתיק את מושבו לליאדי, והוא עקר לשם יחד עם כל משפחתו ורבים מחסידיו.

בתקופת אדמו"ר האמצעי

עם סיום מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג, בה ברחה משפחתו של אדמו"ר הזקן מפני נפוליון, לא היה למשפחתו של אדמו"ר הזקן להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן.

בעקבות כך, מהכפר פיענא בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר אדמו"ר האמצעי ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ אדמו"ר האמצעי לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה ליובאוויטש שם המושל האזורי לקח על עצמו לבנות את ביתו של אדמו"ר הזקן ולעזור בכלכלת בני משפחתו.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק

בתקופתו של אדמו"ר הצמח צדק כיהן ברבנות העיירה הרב אהרון לוין, שהתקשר לאחר מכן לאדמו"רי קאפוסט

כאשר הקים הצמח צדק את רשת הישיבות שעמד בראשם, הקים בליאזנא את אחד מהסניפים המרכזיים, כשברשת כולה למדו כשש מאות תלמידים מובחרים.

בדרכו של אדמו"ר הצמח צדק לאסיפת הרבנים תר"ג, עצר בליאזנא, והשתטח שם על ציון אמו בבקשת הצלחה בעניני האסיפה.

בתקופת אדמו"ר הרש"ב

בתקופת אדמו"ר הרש"ב שימש כרב העיירה ר' אברהם קלאצקין.

בקיץ של שנת תרס"ה נסע אדמו"ר הרש"ב למנוחה לצורכי בריאות בחורשה הסמוכה לליאזנא, ובדרכו ביקר בעיירה.

העיירה כיום

כיום מתגוררים בעיירה כשבעת אלפים נפשות, בהם יהודים בודדים, ללא פעילות יהודית קהילתית. בבית העלמין של העיירה טמונה הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו"ר הזקן וישנם הנוסעים להשתטח על קברה.

בשנת תשס"ג הרב יוסף יצחק קמינצקי נסע לעיירה, וניסה לאתר שם אתרים המוזכרים בסיפורת החב"דית, ותיעד את מסעו בסרט מסע אל תולדות חב"ד שיצא לאור בשנת תשס"ד.

ילידי העיר

• אדמו"ר הזקן.
• אדמו"ר האמצעי.
• אדמו"ר הצמח צדק.
• חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק).
• הצייר היהודי מרק שאגאל.
• מרת רחל, סבתו של רבי משה פיינשטיין.
• אהרן לוין - רב העיירה בליאזנא.
• ר' אייזיק מחדש מחסידי אדמו"ר הזקן.

ראו גם

• תקנות ליאזנא.

הערות שוליים

‏