יהודה פרג
מר יהודה פרג הוא אדריכל. מתכנן ההרחבה של 770 שאושרה על ידי הרבי.
תולדות חייםעריכה
מר יהודה פרג נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית, שירת בצבא 3 שנים, למד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה בה למד 6 שנים ובתום לימודיו חזר לירושלים והחל לעבוד כאדריכל.
אדריכל ההרחבה של 770עריכה
בשנת תשמ"ח כאשר שהה בניו יורק לצורך עבודתו, התבקש יהודה לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת 770. ביחד עם אנשי הוועד, יהודה סייר בכל המתחם והביא גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס בית הכנסת שישאר על מקומו ובכך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים.
כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הוועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל-770, מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב זאב יחזקאל כץ התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא לניו יורק כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה.
מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר על תוכנית והראה אותה לוועד הבנין ששהגיש אותה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות והיה מרוצה מאוד ואישר את בניית הבניין. אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים.
בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסויים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד.
בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר בחלוקת דולרים והגבאי הרב זאב יחזקאל כץ הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי".
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת תשנ"ד, נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.
בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.
בקשר עם התעוררות להרחבת בית הכנסת - 770 בשנת תשפ"ד, חשף יהודה[1] פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות יוניון ואיסטרן פארקוויי, לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תמך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר בזמני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.
לקריאה נוספתעריכה
- יוסי סלומון, התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא..., שבועון בית משיח, גיליון 1395 עמוד 14 (תשפ"ד)
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.