חמש עשרה

זהו גילוי שלמעלה מסדר ההשתלשלות, ומי שמאירה אצלו בחינה זו (כמשה רבינו) הרי הוא עשיר, כלומר שיש לו הכל ועוד יותר, ולא נותר לו אלא לדאוג לאחרים. והיינו שיש לו את כל הדרגות ממלא וסובב ואפילו האור אין סוף שלמעלה מהסובב (שממנו באה אהבת בכל מאודך).

נאמר בגמרא ש"אין עשיר אלא בדעת", ומובנו כאן הוא: שלעשיר ישנה דעת עליון (שלמעלה יש ולמטה אין), ודרגה זו מקבלת מבחינת עתיק שהיא הדרגה התחתונה שבמאציל אין סוף ב"ה, ומפנימיות דרגה זו.

זוהי גם כן דרגת החכמה ובינה, כלומר, שלימות המוחין, ולכן בן חמש עשרה לגמרא, שיכול להתחיל להבין את הסברות שבה וכו'.

בט"ו בחודש הוא מילוי הלבנה, והיינו משום שמאיר אז שם י"ה שהוא ענין העשירות (אך אינו בשלמות עד הגאולה העתידה שאז יהיה בנין המלכות בשלימותו).

ולכן גם רוב המועדים (פסח, סוכות, חמשה עשר בשבט וחמשה עשר באב) חלים בט"ו בחודש שהוא ענין של גילוי אלקות.

ולכן דוקא אצל שלמה הייתה שלימות המלוכה בבנין בית המקדש הראשון, כיון שהיה הדור הט"ו מאברהם אבינו.

ובליל הסדר בפזמון "דיינו" אומרים ט"ו מעלות למקום עלינו. ובכתבי האריז"ל מבואר שהם כנגד: חמשת פרצופי האצילות כפי שיש בהם ג' יסודות, ובכולם יחד - ט"ו יסודות.

ערכים מורחבים – שם י"ה · עשיר