חיה מושקא נימוטין
מרת חיה מושקא נימוטין (מכונה "מיסעס מוסיא" או "מומע מוסי") בת ר' שמואל נימוטין. זכתה לשמש את הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג ואחרי זה בארצות הברית, ושימשה למעלה מיובל שנים כטבחית, במטבחי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770[1].
קורות חייהעריכה
מרת חיה מושקא נימוטין נולדה לאביה הרב שמואל נימוטין. באור לא' באלול תרצ"ז נעצר ר' שמואל בלנינגרד (והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, כ' באלול תרצ"ז), באותה תקופה היו מבשלים בבית נימוטין אוכל עבור בית אדמו"ר הריי"צ. ומרת חיה מושקא, יחד עם אחותה מרת חיה לאה חאנין, היו מביאות את האוכל מביתם לבית הרב.
למרות שהדבר היה כרוך במסירת נפש היא הייתה מדקדקת כחוט השערה בהלכות כשרות, ובפרט בכשרות והידורים של פסח, שהקפידה על הידור של חסידים כמו על איסור דאורייתא.
בעלה ר' נפתלי הערץ מינקאוויטש נעדר באחת המלחמות (כנראה מלחמת העולם השנייה), והיא הייתה עגונה עד סוף ימיה.
הרבי פעם התארח בביתם במשך שלשה חדשים, כשבא ללנינגרד כדי להתראות עם זוגתו, הרבנית חיה מושקא.
בתקופת הבריחה הגדולה של משפחות אנ"ש מרוסיה בשנת תש"ו-תש"ז, כשרוב אנ"ש שכנו במחנות הפליטים בגרמניה, זכתה מרת חיה מושקא לגור בחדר אחד עם הרבנית חנה, אמו של הרבי. כשהרבנית יושנת על מטה צבאית והיא יושנת לצדה על הרצפה. ובשבתות הייתה הרבנית מצטרפת אליה בבית אחותה מרת לאה חאנין.
בתקופה זו התהדקה ידידותה עם הרבנית, ידידות שנמשכה עד פטירתה, בשנת תשכ"ה. דרכה היו מוליכים ומביאים ידיעות על הנעשה בין אנ"ש (באופן לא רשמי), שסיפרה לרבנית, שמסרה הכל לבנה, הרבי.
בארצות הבריתעריכה
בבואה לארצות הברית התחילה לעבוד במטבח של ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. בתחלה זה היה ב-676 איסטרן פארקוויי, ואחר כך עבר ל-749 איסטרן פארקווי, ומשם למקומו העכשווי ב-1414 פרעזידענט סט. התמסרותה לתמימים הייתה כה חזקה, עד שסידרה לעצמה חדר קטן לצד המטבח, שלא תצטרך ללכת לביתה לישון אפילו כמה שעות ביממה.
בשנים האחרונות, הייתה ידועה בין התמימים בעיקר בזכות השתדלותה להעניק לתמימים פסח כשר ושמח. כל השנה חיה עבור החודש בו עבדה במטבח הפסח של הישיבה. היא ציפתה בכל מאודה לרגעים הגדולים כשהרבי היה מבקר במטבח הישיבה, לפני הסדר הראשון. הרבי היה נכנס לבדוק את הסירים הגדולים במטבחה, ומאחל לה חג הפסח כשר ושמח. ולפעמים היה מעורר על ענינים בהידורי פסח של המטבח.
"דער הייליגער צדיק זאל געזונט דארף דא באלד אריינגיין" (= הצדיק הקדוש שיהיה בריא, צריך להיכנס תיכף), היה מורגל בפיה כשהזכירה בחרדת קודש את הצורך להתכונן לאותה שעה גדולה, ולכבד את המטבח, כמה ימים ואפילו שבועות, לפני ביקור המלך, במטבח התמימים.
התמימים, והמהדרים מן המהדרים, ידעו לסמוך דוקא עליה, ונהגו לשאול אצלה כיצד להתנהג. גם בשנותיה האחרונות כאשר לא יכלה לנהל את המטבח מפאת חלישותה, התאמצה בשארית כוחותיה לפקח לפחות כמשגיחה, להורות לתמימים כיצד להדר כיאות במטבחה.
הייתה מסורה לתמימים בצורה נפלאה. כשהבחינה בתמים שהיה מאריך בתפילה, וכאשר הגיע למטבח לא היה נותר אוכל, הייתה דואגת לשמור עבורו אוכל. היא הייתה דואגת לשמור כלים וסכו"ם עבור התמימים שהידרו בפסח לאכול רק מכליהם.
נפטרה בכ"ז בטבת תשס"ג, הלויתה הייתה ביום כ"ח טבת (יום הולדת הרבנית חנה), מנוחתה כבוד בניו יורק ליד האוהל.
בשנת תשס"ה התקיימה בקראון הייטס בהשתתפות רבני השכונה ואנ"ש הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתה, ולעילוי נשמת גיסה ואחותה - הרב חייקל חאנין וזוגתו מרת חיה לאה[2].
משפחתהעריכה
- אחיה, הרב רפאל נימוטין - הקים דור ישרים מבורך בלנינגרד תחת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, וזכה להיות חסיד נלהב של הרבי הרש"ב, הריי"צ והרבי. נפטר בט' בניסן תשס"ד.
- אחיה, הרב יוסף נימוטין - היה נאמן ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי.
- אחותה, מרת חיה לאה חאנין - אשת הרב חייקל חאנין - קראון הייטס.
- אחותה מרת בלומה סגל, גרה בפתח תקווה, השאירה אחריה בן[דרושה הבהרה].
קישורים חיצונייםעריכה
- אילו קירבנו ל'סדר' פסח ב1414 - דיינו! - סקירה על סדרי פסח בבנין 1414 ועל הטבחית, חיה מושקא נימוטין.
- הטבחית של "תומכי-תמימים" ובית רבי - דברים לזכרה, וצרור מכתבים בפרסום ראשון שקיבלה מבית-רבי.
הערות שוליים
- ↑ רוב החומר נלקח מפי אחיינה יוסף יצחק כצמאן מקראון הייטס.
- ↑ הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב חייקל חאנין