חברא קדישא
המונח "חברא קדישא" מפנה לכאן. לערך העוסק בהקבוצה הנבחרת מתלמידיו הקרובים הבעל שם טוב ומהגיד ממעזריטש, ראו חבריא קדישא.
חברא קדישא - גמילות חסד של אמת, הוא ארגון יהודי קהילתי הקיים בכל קהילה יהודית שיש בסמוך לה בית עלמין יהודי, העוסק בטהרת וקבורת המת.
היסטוריהעריכה
ה'חברא קדישא' מוזכרת כבר בגמרא[1], והכינוי שלה 'חברת חסד של אמת' על יסוד דברי יעקב ליוסף "ועשית עמדי חסד ואמת", וכפירוש רש"י על המקום: "חסד ואמת – חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול".
בעבר, נהגו לכנות בקהילות גם חבורות נוספות בשם 'חסד של אמת', כגון ארגונים שעסקו עם חינוך יתומים, טיפול בחולים וכיוצא בזה, אך בחלוף הזמן הכינוי הפך למזוהה עם העיסוק בטהרת וקבורת המת בלבד.
כמו כן, בשנים עברו, מלבד הדאגה לצרכי הנפטרים נמנו אנשי החברה קדישא על מובחרי העדה, ולקחו חלק בהנהגת העדה לצד פרנס העיר, הגבאי ורב הקהילה, וניהלו פנקסים מסודרים שתיעדו אירועים וציוני דרך חשובים בקשר עם הקהילה.
נכון לשנת תשפ"ב פועלות בישראל מעל 600 אגודות של חברא קדישא, ומלבד תפקידיהן בטהרת הנפטרים וקבורתם, מופקדים חלקם על תחזוקת בית העלמין, בתי ההספדים, ועריכת טקסים הקשורים באבל ונחמה, דוגמת אזכרות, ניהול מערכות מידע לאיתור קברים לתועלת קרובי המשפחה והסדרת דרכי הגישה ואבטחתם, ועוד.
תפקידיםעריכה
אנשי החברא קדישא דואגים לטהרת המת ורוחצים את גוף הנפטר מכף הרגל ועד הראש, מטבילים אותו במקווה, ועוטפים אותו בתכריכים, וכן מלווים את קרובי הנפטר בתהליך הלוויה, עוסקים בחפירת הקבר והכנת חלקות הקבורה, וכן לקבורת המת.
במידה ומדובר באדם ערירי, דואגים אנשי החברא קדישא לאמירת קדיש, וכן לכל הנצרך עבור סידור צרכיו של מת מצווה.
ברוב הקהילות, לצד אנשי החברה קדישא העוסקים בטהרת וקבורת הנפטרים, ישנה קבוצת נשים העוסקות בטהרת הנפטרות.
אגודות חברא קדישא הממוקמים במקומות מרכזיים וכוללים חברים רבים, מחולקים בתוכם לקבוצות קטנות כאשר המנהל של כל קבוצה מכונה 'ראש דגל'.
על פי המנהג, אנשי החברא קדישא צריכים לאשר את נוסח המצבה[2].
זק"אעריכה
כיון שעל פי הלכה מחוייבים להביא לקבורה כל מה שנותר מהנפטר, כולל שאריות דם, שערות, ציפרניים וכדומה, על אנשי החברא קדישא מוטל לאתר את כל הפריטים בהן עלול להישאר דברים אלו ולהביא אותם לקבורה יחד עם הנפטר.
עם התחלת טרור הפיגועים ברחבי ארץ הקודש, הוקמה יחידה התנדבותית שעסקה ב'זיהוי 'קרבנות 'אסון (זק"א), ודאגה לזהות את הקרבנות ולטפל בממצאים ממקום הפיגועים ולהביאם עם הנפגעים לקבר ישראל.
במשך השנים התפתח הארגון וצבר ידע ונסיון רב, ולצד שיגור משלחות למקומות אסון, מכשיר הארגון מתנדבים בכל רחבי העולם שיסייעו במקומות הצורך בטיפול בכבוד הנפטרים והבאתם לקבר ישראל כפי הנדרש על פי הלכה.
תקנות ומנהגיםעריכה
רוב תקנות החברא קדישא הנהוגות כיום, מיוסדות על התקנות שניסח המהר"ל מפראג, שייסד את החברא קדישא העתיקה ביותר שהשתמר ממנה תיעוד.
בין התקנות הנהוגות עד היום בין אנשי החברא קדישא, הוא יום צום (אותו נוהגים לקבוע בחלק מהקהילות בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, ובחלק מהקהילות בט"ו כסלו[3]) בו מתענים אנשי החברא קדישא על מנת לכפר על מצבים בהם ייתכן ופגעו בכבודם של הנפטרים, וכן עבור אותם נפטרים שמקום קבורתם לא נודע. ביום זה גם נהוג לעסוק במינויים השונים הקשורים עם פעילות החברא קדישא. כמו בכל תענית ציבור, נוהגים אנשי החברא קדישא לקרוא בתורה אף כשהתאריך חל ביום חול שאין בו קריאת התורה, וקוראים גם בתפילת מנחה. בשנים עברו זכו אנשי החברא קדישא לקבל ביום זה מהרבי דולר להצלחה, והרבי אף הוסיף דולר נוסף וברכה "לאריכות ימים ושנים טובות"[4].
על פי המנהג, מי שנמנה על חברי החברא קדישא בעיירה אחת, היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי בכל מקום אחר כיון שהיתה זו מעין עדות שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו שהוא אדם כשר וראוי לעסוק בתפקידים ציבוריים.
בחסידות חב"דעריכה
אדמו"ר הזקן נבחר לשמש כחבר בחברא קדישא בהיותו בגיל 10 בלבד.
בערים בהן פועלות קהילות חב"דיות גדולות ומבוססות, ישנה חברא קדישא מיוחדת לעדת החסידים. לעיתים, כאשר יש נפטר חב"די בקהילה שאין בה חברא קדישא של חסידי חב"ד, מגיעים אנשי החברא קדישא החב"דית הפועלת בסמיכות מקום ועוסקת בטהרה ובקבורה, תוך עדיפות שהעוסקים בכבוד הנפטרים יהיו חסידים יראי שמים המקפידים על טבילה במקווה וכו', וכן ינהגו בתהליך הקבורה כפי מנהגי ותקנות רבותינו נשיאינו, אך לא תמיד הדבר מתאפשר ותלוי בהסכמתם של אנשי החברא קדישא המקומית.
- חברא קדישא חסידי חב"ד קראון הייטס: הוקמת בשנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ כאגף באגודת חסידי חב"ד ארצות הברית. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים שמואל זלמנוב, שלמה אהרון קזרנובסקי ר' ישראל ג'ייקובסון ומרדכי מענטליק. הגבאים הראשיים היו יהושע קארף והרב יצחק דוב אושפאל הסגן היה הרב שמואל צבי פוקס. כיום משמשים בחברא קדישא ר' חיים ברוך הלברשטם ר' שלום ישראל חודקוב ר'יהודה לייב פוזנר, ר' אליהו עבער, ור' משה שמוקלער. ר' בערל ליפסקר משמש כיום כמזכיר. בין נשות החברא קדישא נמנו לאורך השנים גברת גיטלין וגברת שטרנברג.
- חברא קדישא חסידי חב"ד פריז: בניהול הרב מנחם מענדל פרץ.
- חברא קדישא חסידי חב"ד מוסקבה: בניהול הרב דוד בלוך. רב החברא קדישא - הרב שניאור זלמן כהן. חברי האגודה: הרב משה תמרין, הרב מרדכי ויסברג, הרב שמואל קופרמן, ועוד.
- חברא קדישא חסידי חב"ד ירושלים: על חברי האגודה נמנים הרב מנחם שוחט, הרב מנחם וייספיש, ועוד.
- חברא קדישא חסידי חב"ד צפת: על חברי האגודה נמנים הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב עופר מיודובניק, ועוד.
- חברא קדישא חסידי חב"ד מונטריאול: על חברי האגודה נמנים הרב משה נוטיק, ועוד.
ראו גםעריכה
- קבורה
- הלוויה
- חלקות חב"ד: אנשי ליובאוויטש ניורק יורק • מונטיפיורי, קווינס • הר הזיתים
לקריאה נוספתעריכה
- דרכי חסד, בעריכת הרב יצחק דובער אושפאל
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מועד קטן כז, ב.
- ↑ עדות הרב ליפסקר, בתוך שבועון בית משיח.
- ↑ הנוהגים לערוך בט"ו כסלו, עושים זאת גם כאשר חל בערב שבת קודש, ושוברים את הצום רק לאחר תפילת ערבית של ליל שבת, ראו בכתבה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ראו בכתבה באתר חב"ד אינפו.