חב"דפדיה:הידעת?/שבט

שבט
א' בשבט	באסיפה בפטרבורג סיפר רבי חיים מבריסק כי אמירת ה'כתר' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה בכוחה לפקוד עקרות. רבי חיים אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה. הרבי סיפר, כי זקני החסידים מאוד התפעלו מהוכחתו של ר' חיים.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' בשבט	כשאדמו"ר הזקן הלך פעם לר' זושא מאניפולי, אמר ר' זושא כי ירא הוא מאד, מאחר ונשמה דאצילות הולכת אליו.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' בשבט	כשאדמו"ר הזקן הלך פעם לר' זושא מאניפולי, אמר ר' זושא כי ירא הוא מאד, מאחר ונשמה דאצילות הולכת אליו.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' בשבט	כאשר הביעו לפני הבבא סאלי את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח, ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (ראוי לו הכל).	עריכה - תבנית - שיחה
ה' בשבט	באסיפה שהתקיימה בפטרבורג בהשתתפות כל גדולי הדור, שהה רבי חיים מבריסק ברוב הזמן עם אדמו"ר הרש"ב. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, השיב ר' חיים: אמנם התורה ניתנה על הר סיני, אך בית המקדש נבנה דווקא על הר המוריה בו נעקד יצחק אבינו, שכן קדושה באה דווקא על ידי מסירות נפש.	עריכה - תבנית - שיחה
ו' בשבט	ביום ראשון ח' טבת תשנ"ב, עברה במעמד חלוקת דולרים, ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "ידיעות אחרונות", והביעה את תודתה על הברכות שהעניק לה הרבי בעבר. הרבי העניק לגב' מוזס דולר לברכה ואמר לה: "הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך". הרבי העניק לגב' מוזס דולר נוסף, "בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש". שבוע לאחר מכן, ביום ראשון ט"ו טבת, עבר בחלוקת הדולרים מר תנחום גודביץ, נציג "ידיעות אחרונות" בארה"ב, והרבי אמר לו: "בשורות טובות, ושבקרוב אפשר יהיה להדפיס שמשיח בא. אבל זה לא צריך להיות ידיעה אחרונה, אלא ידיעה ראשונה בעמוד הראשון. זה העיתון - "ידיעות אחרונות", אבל הידיעה על ביאת המשיח צריכה להתפרסם בעמוד הראשון".	עריכה - תבנית - שיחה
ז' בשבט	אדמו"ר הריי"צ שלח את הרבי אל הרב ברוך בער לייבוביץ'. בבואו הקיפוהו תלמידי הישיבה בקמניץ ושאלו אותו שאלות רבות בלימוד. הרבי לא ענה להם ורק לאחר שנכנס לר' ברוך בער קרא לתלמידים וענה להם על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער מדוע לא ענה להם קודם? השיב הרבי: "כאשר הייתי בשליחות לא רציתי להסיט מעיני לכל דבר אחר".	עריכה - תבנית - שיחה
ח' בשבט	בשנת ה'תש"ב, שנת האבלות של הרבי הריי"צ אחר אמו הרבנית שטערנא שרה התקיים מניין בביתו של הרבי הריי"צ - בשל הקושי של כ"ק בהליכה. מפני הכבוד, שלא יראו את הרבי מובל בכסא גלגלים, המתפללים היו מגיעים אחרי כניסתו של הרבי ויוצאים לפני יציאתו. באחד הימים אחר התפילה ביקש הרבי מהציבור להמתין. אחרי שסובבו את הכסא לעבר הקהל החל הרבי לומר, בזה הלשון: "מ'האט מיר איבערגעגעבן ומודיע גיווען מלמעלה (=מסרו והודיעו לי מלמלעלה...) - שביום שאין אומרים תחנון צריכים לומר אחר התפילה את פרק כ' בתהלים, לא בסדר התפילה, כי אם בסדר תחנונים".	עריכה - תבנית - שיחה
ט' בשבט	אחת מהתמונות מהתוועדות י' שבט תש"ל זו, בה נראה הרבי מניח כתר על ספר תורה של משיח שסיום כתיבתו נערכה בהתוועדות זו עד התוועדות י' שבט תש"ל לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם בהתוועדות, והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות וללא אישור. לקראת אותה התוועדות נתן הרבי לראשונה רשות לצלם יצחק ברז לצלם בהתוועדות, שניצל זאת וצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...	עריכה - תבנית - שיחה
י' בשבט	בכל התקופה שלאחר ההסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א בשבט	לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ והתחלת נשיאותו של הרבי - התקשר גיסו רבי שמריהו גוראריה בכל נפשו לרבי ובהתוועדויות ישב לצידו. בעת ההקפות של שמחת תורה, כאשר הרבי היה עורך את ההקפה הראשונה והשביעית בשמחת תורה על הבימה וספר תורה בידו - הוא היה נוהג לרקוד יחד עם הרש"ג. בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ג אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של הבעש"ט הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב בשבט	מסופר, כי הרבנית רבקה בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, האדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו"ר הצמח צדק באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג בשבט	על יראתו של המגיד ממזריטש מרבו הבעל שם טוב מסופר, שפעם לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב, השתמש המגיד באחד מבגדיו של רבו, הבעל שם טוב, ולפתע הבחין בטיפת טבק שנותרה מהבעל שם טוב ומרוב פחד התעלף המגיד.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד בשבט	על יראתו של המגיד ממזריטש מרבו הבעל שם טוב מסופר, שפעם לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב, השתמש המגיד באחד מבגדיו של רבו, הבעל שם טוב, ולפתע הבחין בטיפת טבק שנותרה מהבעל שם טוב ומרוב פחד התעלף המגיד.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו בשבט	המגיד ממזריטש אמר לבנו, רבי אברהם המלאך, שיציית לדברי אדמו"ר הזקן כיוון ששיקול הדעת הראשון שלו היא בבחינת נבואה קטנה וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז בשבט	כאשר עלה אדמו"ר הריי"צ לרכבת שיצאה מרוסיה, עלה אחריו ר' לייזר ננס, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מאדמו"ר הריי"צ את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו "אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה"? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. "אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל". ר' לייזר סיפר, שהרבי אמר לו אז שעל מרדכי היהודי נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז בשבט	מובא בספר היום יום שאדמו"ר הרש"ב אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: "רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכור, שתמיד הוא עומד על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרבים, על הגבול של עומק רום ועומק תחת, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא".	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח בשבט	הרבי מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב770, לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה בחג השבועות תשמ"ז, אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט בשבט	כאשר נמלט אדמו"ר הזקן מפני נפוליאון ועזב את העיר לאדי, הוא ציווה לבני ביתו לקחת עימם את כל החפצים. לאחר מכן שרפו את הבית עם כל אשר בו. כאשר הגיע נפוליאון למקום, ומצא את הבית בוער, הוא הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא לו חפץ ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הוא לא מצא דבר.	עריכה - תבנית - שיחה
כ' בשבט	כאשר נמלט אדמו"ר הזקן מפני נפוליאון ועזב את העיר לאדי, הוא ציווה לבני ביתו לקחת עימם את כל החפצים. לאחר מכן שרפו את הבית עם כל אשר בו. כאשר הגיע נפוליאון למקום, ומצא את הבית בוער, הוא הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא לו חפץ ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הוא לא מצא דבר.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א בשבט	לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, ציווה תלמידו רבי זאב וולף קיצס שיעמידו את מיטת הבעל שם טוב והוא גילה את פניו לרגע קטן. בהסבירו, שהמלאכים והשרפים חפצו תמיד להסתכל בפניו, אך מרוב קדושת נשמתו לא היו יכולים להסתכל בו כל עוד היה בחיים.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב בשבט	ציצית לבעל שם טוב הייתה חיות כל כך גדולה בעשיית המצוות, שחדרה גם בחפצים הגשמיים שהיו שייכים לו, עד שראו על הציצית שלו כאילו היא זזה מעצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג בשבט	ציצית לבעל שם טוב הייתה חיות כל כך גדולה בעשיית המצוות, שחדרה גם בחפצים הגשמיים שהיו שייכים לו, עד שראו על הציצית שלו כאילו היא זזה מעצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד בשבט	כשהרבנית מנוחה רחל נסעה לארץ ישראל, אמרה לגיסה ובן-דוד הרבי הצמח צדק שהיא מפחדת מטיפות הגשמים. אמר לה הצמח צדק: מה הבעיה, אפשר ללכת גם בין הטיפות. מאז, מעולם לא נגעו בה טיפות הגשם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה בשבט	כשהרבנית מנוחה רחל נסעה לארץ ישראל, אמרה לגיסה ובן-דוד הרבי הצמח צדק שהיא מפחדת מטיפות הגשמים. אמר לה הצמח צדק: מה הבעיה, אפשר ללכת גם בין הטיפות. מאז, מעולם לא נגעו בה טיפות הגשם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו בשבט	במשך מסעותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נהג לצום במשך יום שלם בכל מקום שנערך לכבודו טקס קבלת פנים. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אש המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם, כשהוא מתכוון לכך שהוא מקווה שמהתלהבות זו לערוך כבוד לרב ומנהיג יהודי יהיו תוצאות מעשיות בהוספה בקיום התורה ומצוות בקרב יהודי אמריקה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז בשבט	במשך מסעותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נהג לצום במשך יום שלם בכל מקום שנערך לכבודו טקס קבלת פנים. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אש המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם, כשהוא מתכוון לכך שהוא מקווה שמהתלהבות זו לערוך כבוד לרב ומנהיג יהודי יהיו תוצאות מעשיות בהוספה בקיום התורה ומצוות בקרב יהודי אמריקה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח בשבט	דרכם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש היו שונות. בעוד שהבעל שם טוב היה נוסע אל היהודים לקרבם ליהדות, הרי שהמגיד ממזריטש ישב במקומו ומי שרצה בא אליו.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט בשבט	דרכם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש היו שונות. בעוד שהבעל שם טוב היה נוסע אל היהודים לקרבם ליהדות, הרי שהמגיד ממזריטש ישב במקומו ומי שרצה בא אליו.	עריכה - תבנית - שיחה
ל' בשבט	רבי הלל מפאריטש התווכח פעם עם אדמו"ר הצמח צדק על הסבר במאמר שאמרו אדמו"ר הצמח צדק עצמו. שאלו החסידים: כיצד זה שאינך מקבל את הסבר הרבי שהוא בעל המאמר?! השיב ר' הלל: מאמר שאומר רבי, הרי זה 'תורה משמים'. אחר כך יכול כל אחד להבין את המאמר כפי הבנתו.	עריכה - תבנית - שיחה