דפוס עזרא

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דפוס עזרא הראשון (רוסטוב) הינו בית דפוס שפתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב בתרע"ח ובו הודפס סידור רוסטוב, בחשוון תרע"ח היה אדמו"ר הרש"ב במוסקבה ושם כינס את אנ"ש ודיבר אודות הבעיה של מחסור בסידורים, וערך מגבית בין אנ"ש והציע שימכרו מניות, כל מניה נמכרה באלף רובל ומזה הוקם בית הדפוס.

הקמתועריכה

וכך כותב אדמו"ר הרש"ב במכתבו[1] משלהי תרע"ח: מתנדבים לקבלת מניות (אקציות) כשתאושר מהממששלה להדפסת ספרים עברים:

  • 75 הרש"ג[2]
  • 75 הרשמ"ט[3]
  • 80 הרחמ"א[4]
  • 75 הרא"ג
  • 10 הרמ"ט
  • 10 הרממ"ש

דפוס עזרא ניו יורקעריכה

בתש"י הוקם בניו יורק, דפוס עזרא על ידי ר' מרדכי שוסטרמן, בהוראת אדמו"ר הריי"צ, שנועד להדפיס את כל ספרי רבותינו נשיאנו ונקרא על שם הבית דפוס שהיה ברוסטוב.

בתש"ח שאל הרב מרדכי שוסטרמן את הרבי הריי"צ במה להתעסק: א. דפוס ב. שחיטה ג. שמש בית כנסת וענה הרבי: "נכון אשר יתעסק בעניני הדפסה אבל לא יעזוב משרת השמשות והזביחה"

ר' מרדכי הלך ללמוד "דפוס" ב'דפוס האחים גערץ' במנהטן, ושם גם החל להדפיס את ספרי חב"ד, הספר הראשון שהודפס שם הוא קיצורים והערות על התניא, ובכריכה שלו כתוב נדפס בדפוס האחים גערץ.

כמו כן כל הדפסת הקונטרסים והמאמרים הטריים וכו' היו נדפסים על ידי ר' מרדכי בכל מיני בתי דפוס שונים. באחד הפעמים כשנכנס הרב מרדכי שוסטרמן ליחידות להרבי הריי"צ, הורה לו הרבי לקנות מכונת לינאטיפ, (מכונת הדפסה) ענה ר' מרדכי לרבי שאין לו כסף ומכונה עולה 3000 דולר (סכום עתק לאותם ימים), ענה לו הרבי: הרי אתה לא צריך לשלם את כל הסכום, אביסל אויפן בארג און אביסל אויפן זארג, - קצת בהשאלה ועם קצת דאגה.

ואכן בתש"י קנה ר' מרדכי את המכונה ואת כל הציוד הנדרש, שכר חנות ופתח בית דפוס משלו, הרבי הורה לו לקרוא לבית דפוס על שם הבית דפוס של אדמו"ר הרש"ב, דפוס עזרא. הדבר הראשון שהודפס בדפוס עזרא הינו קונטרס פורים תשי"א, ועל הכריכה הפנימית מופיע: Ezra linotype & printing.

כשהגיע הרב שלום דובער פבזנר לארצות הברית, הוא נכנס לשותפות בדפוס.

במשך השנים נעשה הבית דפוס סניף תחת המרכז לעניני חינוך ובכך נפטר מתשלום מיסים, ולצורך הדפסות אחרות שלא קשורות לחב"ד ולכן צריכים לשלם מיסים, נקרא הדפוס גם 'דפוס בלשן'.

פעם אחת, בכ"ז מר חשוון תשי"ז[5][דרוש מקור] כשחזר הרבי מהאוהל וכבר היה סמוך ממש לשקיעה, עצר בבית דפוס שהיה בדרך ושם התקיים תפילת מנחה.

לקריאה נוספתעריכה


הערות שוליים

  1. אגרות קודש שלו חלק ב' עמ' תתעח
  2. ר' שמואל גוראריה
  3. ר' שמואל מיכל טריינין
  4. ר' חיים משה אלכסנדרוב
  5. [1] מיומנו של הרב לייבל גרונר מכ"ז מר חשוון תשי"ז