דבר מלכות ויחי

"	ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד הרמב"ם שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי יעקב, ולא רק ק"פ שנה כשני חיי יצחק, אלא חיים נצחיים, ועד"ז בנוגע לבנ"י בכל הדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובנוגע לבנ"י בכל הדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות.	"
– אות י"א

דבר מלכות ויחי הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ד טבת תשנ"ב.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

השיחה היא חלק ממספר שיחות בהם ערך הרבי מהפך בגישה אל התעניות. כבר בדבר מלכות בלק ציין הרבי שכבר בזמנו זמן הגלות, פוחת והולך הרגש הגלות, ומודגש יותר הטוב שבתעניות. בשיחה זו ציין הרבי את הטוב שבתענית עשרה בטבת, שבו התחיל בית המקדש השלישי.

תוכן

הרבי בשיחה הסביר את ייחודו של צום עשרה בטבת על פני שאר הצמות, שהוא הצום היחידי שבו לא קרה אירוע מצער, אלא רק התחיל מצור סביב ירושלים, ושהוא מסמל את תחילת בית המקדש השלישי, שהדבר מרומז בכך שבנבואה על המצור, הוא נמשל לברזל שאסור בבניה בבית המקדש, בעוד בזמן הגאולה יעשה שימוש בברזל בבנית בית המקדש השלישי.

הרבי קישר זאת עם סיום ספר בראשית שממנו ניתן הכוח לפעול בזמן הגלות, שמסתיים בברכות יעקב אבינו לבניו, שנותנות את הכוח לבני ישראל לקיים תורה ומצוות בזמן הגלות, ושעל ידי כך ש"זרעו בחיים", חיים רוחניים - "אף הוא בחיים". בנוסף לכך העניין של "זרעו בחיים" מסמל שהבאת הגאולה נעשת על ידי זריעה ועבודה מאומצת. הרבי הסביר זהו הקשר בין סיום פרשת ויחי לעשרה בטבת, בכך שה"ברזל" המסמל את המצור, מרמז על בני ישראל שהם הבנים של נשות יעקב בלהה, זלפהה, רחל ולאה, שר"ת שלהם הוא "ברזל".

הרבי בסוף השיחה ציין שההוראה מכך היא שיש להוסיף ב"זרעו" - חינוך הילדים, בצורה כזאת שתפעל עליהם ועל צאצאיהם לדורי דורות.

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (לשון הקודש)  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן