אהבה כרשפי אש
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה כרשפי אש הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה באהבה של יהודי כלפי הקדוש ברוך הוא, סוג אהבה זו מתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו האש - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני).
בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת לאהבה המסותרת[1] ונחשבת לתוקף האהבה[2]. מקורה הוא בלוויים, משוייכת לקו השמאל ועניינה הוא רצוא[3] שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי כלות הנפש. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה המקביל אהבה כמים שמקורה הוא מקו הימין ובעבודת הכהנים[4].
שמה ומשמעותהעריכה
אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה השם גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה (כמו שרואים בפועל שהלהבות עולות ומתנענעות). אהבה זו נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כרשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות ונהפך לצדיק האהבה שלו נקראת אהבה בתענוגים, והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש שנפעלת אצל יהודי שהוא רחוק עדיין מאלוקות.
אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את הקדוש ברוך הוא כל תשוקתו היא להתנתק מהעולם הזה להידבק ולהיכלל באלוקות, בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי כלות הנפש[5]. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שבנפש הבהמית, הנר נמשל לנפש האלוקית והפתילה זוהי התפילה שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - הנפש הבהמית עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות[6], דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה באופנים וחיות הקודש שבמרכבה[7].
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה לאהבה כמים) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"[2]. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך[8].
עניינהעריכה
| " | ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש, עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת | " |
– תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור) | ||
הביטוי של אהבה זו הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות[9][10], לרוב התבוננות זו באה בשעת התפילה[11] ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי יסוד האש שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת רצוא (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל[2].
אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת שוב שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת ציצית תפילין וכו'[7].
הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של הגאולה[12].
אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה באתערותא דלעילא ללא שום עבודה מצד האדם[13] ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת אתערותא דלתתא)[14].
אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום[15].
שורשהעריכה
אהבה כרשפי היא בחינה באהבה המסותרת שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת[1]. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת הלוויים בקו השמאל בספירות בינה גבורה והוד, ובמיוחד נמשכת מספירת הבינה בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות[4]. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת לרצוא בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי כלות הנפש[3]. אדמו"ר הזקן ממשיל את האהבה כרשפי אש לזהב המסמל את מידת הגבורה שבאהבה[16] בשונה מאהבה כמים הנמשלת לכסף המסמלת את קו הימין והחסד שבה[5]. ליצחק אבינו היה אהבה כרשפי אש[17].
אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש[18]. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם בתפילה בבחינת אהבה כרשפי אש[19]. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על אהבה כמים[20].
אצל האדם עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת בחלל הימני שבלב[21] שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה[11] ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות בפסוקי דזמרה, אהבת עולם והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל[7].
על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם האצילות בעולם הזה[22], וכן כ-תוצאה מהעבודה של יהודי באהבה זו נמשך מלמעלה בחינת המשכת האורות בכלים שהם האור של סדר השתלשלות[23].
אצל המלאכיםעריכה
למרות שאין אצל המלאכים עניין עשייה בשל היותם רוחניים ועשיית מצוות זהו דבר גשמי וחומרי עניין האהבה כן שייך אצלם. אהבה כרשפי אש פועלת בעיקר אצל השרפים שרוצים ומשתוקקים לאלוקות בבחינת רצוא (בחינת האהבה רבה) וזוהי סיבת שירתם של השרפים לשוב ולהיכלל בשורשם בבחינת שוב[3].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 תורת מנחם, חלק ה', עמוד קצ"ז
- ↑ 2.0 2.1 2.2 תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66
- ↑ 3.0 3.1 3.2 תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד
- ↑ 4.0 4.1 ראה בקישורים חיצוניים
- ↑ 5.0 5.1 לקוטי אמרים תניא פרק נ'
- ↑ תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.
- ↑ המשך תער"ב חלק שלישי עמוד א'שלה
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: "שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש"
- ↑ 11.0 11.1 ראה לקוטי תורה פרשת במדבר ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. אור התורה במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84
- ↑ ראה אהבה כזאת בלקוטי אמרים תניא פרק מ"ג
- ↑ כמו בפרק נ"ג בתניא, להרחבה ראה בקישורים חיצוניים
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב. אור התורה פרשת במדבר, כרך ג' עמוד תתס"ח, ועוד
- ↑ ראה תורה אור על פרשת מקץ, ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד
- ↑ לקוטי שיחות מפתח עניינים אות י' - יצחק, תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד 305
- ↑ תניא פרק י"ב
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68
- ↑ תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253