נצרות

נצרות הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי בית המקדש השני, הנוגדת את התורה ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של ישו הנוצרי. על פי הרמב"ם האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה, והתוספות ביארו שהיא עבודה זרה בשיתוף. וכן פסק להלכה הרמ"א.

מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הנוצרים הראשונים היו יהודים שומרי מצוות, שהחלו לעבוד עבודה זרה במידה מסויימת, בהשפעתו של ישו הנוצרי, ולעגו לדברי חז"ל. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה.

רדיפת היהדות על ידי הנוצרים

מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - היהדות, ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי יחיאל מפריס והרמב"ן. עלילת הדם, לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם במצות לחג הפסח, הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.

גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ברוסיה הצארית. רבי משה, בן אדמו"ר הזקן, נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. גזירת הקנטוניסטים שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את היהודים המשכילים, בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ עם עלילת הדם של משפט בייליס.

התייחסויות לנצרות

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת. הרמב"ם מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

בספרו משנה תורה כותב הרמב"ם, שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא הגאולה והמשיח, ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:

אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.

וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

— הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה)

אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו: "ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.".

זהירות מתמיכה בנצרות

כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי בארץ ישראל וזכה לכבוד מלכים מהנהגת מדינת ישראל, תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך.

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל".

ויכוחים עם נוצרים

בהזדמנויות רבות שלל הרבי ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים".

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית.

ראו גם

• ליל ניתל

קישורים חיצוניים

• נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח
• מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור - באתר , י"ב אייר התשע"ד (12.05.2014) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• היהדות ודתות אחרות באתר צעירי חב"ד
• 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי, באתר 'לחלוחית גאולתית'