הריון

הריון הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד הלידה.

הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו, ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.

הלכות והנהגות

זהירויות והנהגות שונות

בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד, שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה.

בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של הרבי ניתן למנות: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה. בדיקת המזוזות בבית הזוג. נתינת צדקה במספר ח"י לפני הדלקת נרות שבת יום טוב לקופת רבי מאיר בעל הנס. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.

יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים. יש הנוהגות לא להשתתף בהלוויה ולא ללכת לבית הקברות, ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר.

כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "קוואטער" בעת ההריון, וכן לא להיות שושבינה בליווי כלה לחופתה.

הלכות ומנהגי חב"ד

• בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר אך כמובן שלרופא צריכים לספר. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון.
• עד החודש החמישי משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר.
• פתיחת הארון לקריאת התורה, מבלי בליטות.
• בקריאת שמע שעל המיטה, לפני ברכת המפיל, יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'.
• לאשה מעוברת נוהגים לקחת לכפרות שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר.
• בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב ויום הכיפורים.
• באופן כללי יש להימנע מכל הבדיקות שאינם לצורך. אך יש בדיקות שכן מומלצות ולכן יש צורך להיות בקשר עם רב שמכיר את הנושא ומכיר את הזוג.

סגולות להיפקד בהריון

בכתבי רבותינו נשיאינו, ובפרט במכתבי הרבי, מופיעות עצות וסגולות שונות לזכות להיפקד בזרע של קיימא:

• דיוק בטהרת המשפחה, ולעיתים העיכוב מלמעלה מלהיפקד בהריון הוא כדי שבני הזוג יזכו שהילד יוולד בקדושה וטהרה.
• קירוב לבם של ישראל לאבינו שבשמים, ומידתו של הקב"ה היא 'מדה כנגד מדה' לזכות ללדת בנים ובנות
• עליה לארץ ישראל.
• אמירת הפרק של הרבי.
• להוסיף בנתינה לצדקה, ובתפילה, ובדיקת התפילין והמזוזות.
• דיוק בצניעות, ובפרט בכיסוי הראש.
• זהירות מלשון שבועה.
• הוספה באהבת ישראל והכנסת אורחים.

אצל רבותינו נשיאינו, ל"ג בעומר היה יום מסוגל לברכות להיפקד בזרע של קיימא.

הרבי הדגיש שמלבד כל הסגולות והפעולות הרוחניות, אדם צריך לעשות כלי בדרך הטבע ולהיוועץ ולשמוע להוראותיהם של רופאים מומחים.

ראו גם

• עיבור (בחסידות)
• עיבור ולידת הנשמה
• ירידת הנשמה לגוף

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.