כ"ב בתשרי
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ב בתשרי הוא היום העשרים ושניים בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי וחג שמחת תורה בארץ ישראל ושמיני עצרת בחוץ לארץ.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדותעריכה
- ב'תתקל"ז (-824 לפנה"ס) - סיום שבעת ימי החג שלאחר חנוכת בית המקדש הראשון עם שלמה המלך.
- ה'תקפ"ט (30/09/1828 למניינם) - רבי אהרן הלוי הורביץ, מחבר ספר 'עבודת הלוי', נפטר.
- ה'תר"ט (19/10/1848 למניינם) - רבי שרגא פייבל דנציגר מגריצא, אבי שושלת אלכסנדר, נפטר.
- ה'תרל"ג (24/10/1872 למניינם) - רבי שלמה מסקלא, מחבר הספרים 'שו"ת בית שלמה' ו'ישרש יעקב', נפטר.
- ה'תשכ"ז (06/10/1966 למניינם) - רבי משה יעקב רביקוב (הסנדלר), נפטר.
- ה'תשמ"ח (15/10/1987 למניינם) - רבי דוד דיין, רבה של צפת, נפטר.
- ה'תשס"ג (28/09/2002 למניינם) - רבי יוסף לייפר מנדבורנא –פתח תקווה, נפטר.
- ה'תשפ"ד (07/10/2023 למניינם) - יותר מאלף יהודים נטבחים באכזריות בדרום ארץ הקודש ופורצת מלחמת חרבות ברזל
ימי חב"דעריכה
- ה'תשל"א (22/10/1970 למניינם) - הרבי הקים את האו"ם החסידי.
- ה'תשל"ח (04/10/1977 למניינם) - הרבי עבר התקף לב באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא לחסידים ורק ביום א' בכסלו יצא לביתו.
נולדועריכה
- ה'תרנ"ט (08/10/1898 למניינם) - הרב יצחק ריבקין, מרבני העיר שוונציאן.
- ה'תרע"ו (30/09/1915 למניינם) - הרב לוי יצחק שפירא, מעסקני שכונת קראון הייטס, חבר ועד הקהל ומזכיר הבד"צ המקומי.
נפטרועריכה
- ה'תקפ"ט - רבי אהרן מסטרשלה, מנהיג חסידות חב"ד-סטרשלה ומבחירי תלמידיו של אדמו"ר הזקן.
- ה'תשכ"ט - ר' יצחק גולדין, ממנהלי תומכי תמימים רוסטוב ומאנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה' בקראון הייטס.
- ר' דובער לויטין לוד
- ה'תשנ"ה - הרב אליהו אריה לייב גרוס, קראון הייטס
- ה'תשס"ב - ר' רמי אנטיאן, פעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה, ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה.
הפתגם היומי - כ"ב בתשרי - מלוח היום יום |
---|
מקדשים ואוכלים ושותים בסוכה בין בלילה בין ביום. הקפות בליל שמיני עצרת. הפטורה: "ויהי ככלות . . ולישראל עמו". אין אומרים ה"יהי רצון" ביציאה מן הסוכה.
שמיני עצרת וראש השנה משתווים בכמה עניני כוונות ויחודים עליונים, אלא שבראש השנה הם בענין העליה ובשמיני עצרת הם בענין ההמשכה. בראש השנה העבודה בתחנונים, בהכנעה ובמרירות עצומה, ובשמיני עצרת היא בקו השמחה. |