חיים מרדכי אייזיק חדקוב

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' שבט תרס"ב - ג' אייר תשנ"ג) היה מזכירם האישי של הרבי הריי"צ והרבי. שימש כמנהל "מחנה ישראל" ומרכז לעניני חינוך, ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית" על מדינת לטביה.

הרב חדקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד קבלת פנים

תולדות חיים

הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת התוועדות בזאל הגדול ב-770

הרב חדקוב בהתוועדות חסידית בריגה, בתמונה נראה מרדכי דובין מחלק לחיים ומאחוריו עומד הרב חדקוב.

הרב חדקוב נולד בד' בשבט תרס"ב בעיירה בישנקוביץ לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה לריגא, לטביה, שם התחנך על ידי הרב יואל ברנצ'יק. כבחור הוא החל להפיץ תורה ויהדות. ר' מרדכי דובין עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים לחינוך ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "תפארת בחורים" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מרוסיה ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של הלכה ומשניות.

שר החינוך הלטבי

מגיל 18 שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב אברהם גודין סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, הרבי הריי"צ הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חדקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת תרפ"ח כאשר הרבי הריי"צ הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את הרבי, היה זה בפרשת נח תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מיקטרינוסלב" אומר "ויתן לך", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

תרגום חסידות לגרמנית

תירגום חסידות לגרמנית, זהו פרוייקט לו סייע הרב חדקוב. אדמו"ר הריי"צ ניהל את מבצע תרגום חסידות בגרמנית והרבי היה אחראי על מבצע חשוב זה בו יצאה לאור חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד".

הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' מרדכי דובין) .

בחודש אדר תרצ"ט התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים בחתונה.

מנהל אגודת חסידי חב"ד

הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי השואה, כי אדמו"ר הריי"צ צירפם לנסיעתו לארצות הברית בחודש אדר ב' ת"ש.

התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת בשנת תש"ב. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש המזכירות, ולאחר מכן ליו"ר אגודת חסידי חב"ד ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי.

השותף?

תיאור עבודתו לצד הרבי תועדה פעמים רבות בעיתונות - די אידישע היים, כפר חב"ד, בית משיח, ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת ימי תמימים ובספר הקטר של הרבי, ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים בספר סיפורים מחדר הרבי ותיאורים נרחבים פורסמו גם בתולדות חב"ד בארה"ב, אוצר החסידים(ספר) ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו.

ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף כפר חב"ד י"א ניסן תשפ"ג, הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים, שותף להכנת ספר היום יום, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש.

הוראות הרבי לאה"ק

זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' אפרים וולף ור' שלמה מיידנצ'יק. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות.

ההוראות של הרבי, עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים.

הדרכת השלוחים והמחנכים

בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.

שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם פא"פ בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו

הרב יחיאל מלוב מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון לבית משיח על שיחות הרב חודקוב: "מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה לארץ ישראל הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו

ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו לאחר פטירתו לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן.

אופי והנהגה

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת תשנ"ה יצא ספר בשם 'החינוך והמחנך' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך שלוחים מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית להתקשרות והתבטלות אמיתית.

אמונה שלימה ברבי מלך המשיח

בחורף תשנ"ג היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו בחג הפורים.

עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות צלילות דעתו המפורסמת כששלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על כל הצ'קים של חברי הכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.

נפטר בליל שבת קודש ג' אייר תשנ"ג, בגיל 91, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

תיעוד תולדותיו ופועלו

• סיפורים מחדר הרבי, הרב מנחם זיגלבוים. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב, פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
• ימי תמימים. הרב זושא וולף. אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב אפרים וולף.
• אוצר החסידים (ספר), הרב יוסף אשכנזי חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד.
• אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
• המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לוי גרונר - סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
• בכל ביתי נאמן הוא- תולדות הרב זלמן גורארי- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
• הקטר של הרבי - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
• תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב.
• כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג,תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
• התקשרות, ניצוצי רבי,מרדכי מנשה לאופר גיליון 977. התייחסויות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
• מוסף שבועון כפר חב"ד י"א ניסן תשפ"ג. עשרות עמודים ובהם תיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.

משפחתו

• רעייתו: הרבנית עטל צערנא חדקוב - נפטרה כ' סיון תשס"ו - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של אדמו"ר הזקן שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה האידית.
• בנו: הרב שלום ישראל חדקוב - קראון הייטס.
• בתו: מרת חיה רבקה קרמר - קראון הייטס.

ספרו

• החינוך והמחנך - לקט הוראות בעניני חינוך. יצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך בשנת תשנ"ה. ליקט: הרב חיים מאיר דיין מכפר חב"ד ערך: הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן מצפת.

לקריאה נוספת

• עטרת זקנים - פעילות הרב חודקוב מריגא ועד ניו יורק לפי הוראות אדמו"רי חב"ד. סקירה מפורטת כ-90 עמודים - תולדות, עסקנות, אגרות בפרסום ראשון ומסמכים נדירים.
• סיפורים מחדר הרבי - מנחם זיגלבוים, תשס"ט.
• זושא וולף, ימי תמימים - תיעוד העברת הוראות הרבי דרך הרב חודקוב לרב אפרים וולף.
• הקטר של הרבי - הוראות מהרבי דרך הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
• יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
• מענדי קורטס, "הרב חדקוב", מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון "כפר חב"ד", גליון 2004, חג הפסח תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

• תיאור פטירתו - מתוך יומן תשנ"ג
• הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב
• העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חדקוב
• כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה
• מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות
• תמונות נדירות מחייו
• מרדכי מנשה לאופר, הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא, לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון שבועון התקשרות במדור 'ניצוצי רבי'
• המזכיר הרב חדקוב ע"ה מנגן "שושנת יעקב" • האזינו
• מזכיר ומחנך נאמן (אנגלית)
• הטקטיקה של הרב חודוקוב, בתכנית הוידאו השבועית של ר' שלום דובער שפירא (אנגלית)
• הוראות ורישומים מפיו, חשוון תשמ"ג

הקודם: הרבי

יושב ראש מל"ח מתשי"א - תשנ"ג

הבא: ניסן מינדל

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)