קונטרס עניינה של תורת החסידות כולל קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מלך המשיח בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד.

שער הקונטרס

הקונטרס נחשב קונטרס יסוד בחסידות חב"ד; המתחילים ללמוד את תורת חב"ד לומדים ראשית כל - בדרך כלל - את הקונטרס.

תוכן

הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממשיך לבאר את עניינה של החסידות כחיות, וכן את עניין נשמת מלך המשיח - יחידה כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין מודה אני על-פי פשט, רמז, דרש וסוד, ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה החסידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על ידי החסידות.

לסיום הוא מבאר את גדול פעולת החסידות על הנפש האלוקית ועל הנפש הבהמית; ואת מעלת הפצת המעיינות - שעל ידי ההפצה מתגלה עניין המעיינות.

הסטוריה

 
הקונטרס מעובד בהוצאת ממש (מהדורה שניה)

בחודש כסלו תשכ"ח הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס[1], והוא הוכנס לרבי להגהה; הרבי לא הגיה את הקונטרס במשך תקופה ארוכה, וכמו שכתב לשז"ר "אף שכבר נדפסה האנציקלופדי' החסידותית פרט לשמונה לערך העמודים האחרונים, נתעכב הענין כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה, שלכן נדחה הענין מזמן לזמן"[2]. במשך תקופה זו המזכירים הניחו את ההנחה שכתב ר' יואל כהן בראש הערמה שהייתה בחדרו של הרבי, אך ללא הועיל.

בחודש כסלו תשל"א, הגיה הרבי באתערותא דלעילא את הקונטרס וצירפו לספר הערכים - חב"ד חלק ראשון בסופו. בי' כסלו תשל"ב יצא הקונטרס כחוברת בפני עצמה.

מאז יצא הקונטרס בהוצאות רבות.

ראוי' לציון היא מהדורת תשס"ב, בעריכת הרב משה הלל זרי והרב שלמה מאיר יששכר מארק ובהוצאת קה"ת בכפר חב"ד, ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד.

בשנת תשע"ד יצאה לאור מהדורה 'עממית' של הקונטרס על ידי מרכז ההפצה ממש בעריכת הרב אריה קדם.

בשנת תשפ"א נדפס בחלק מ' של הליקוטי שיחות שבהוצאת הוועד להפצת שיחות.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.
  2. אגרת מי"ט תמוז תשכ"ח, נדפסה בנשיא וחסיד עמ' 505.