צדקה

מצוות צדקה היא מצות עשה מן התורה, לתת צדקה לעני בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל הנצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי חז"ל הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים

בדורנו, העמיד הרבי את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את מבצע צדקה, וכן בעצמו חילק מטבעות לצדקה לילדים בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת חלוקת הדולרים המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה להבאת הגאולה, כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

תוכן המצווה

שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

רבינו הזקן כותב שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של הקב"ה מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים חסד דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר אדמו"ר הזקן כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל הקרבנות, ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי בהמה אחת, וכל הצומח על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים, הרבי מדגיש שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

עשר בשביל שתתעשר

בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת תשי"ז בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.

מקרבת את הגאולה

חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של חלוקת הדולרים על ידי הרבי מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את הגאולה השלימה^{[דרוש מקור]}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. בי' שבט תשמ"ז אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את הגאולה, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה

בירושלמי^{[דרוש מקור: מסכת?]} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוזין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה "האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא"

אצל אומות העולם

קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא הכמות להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה היכית - שנותן כדי להתייהר.

בלילה ובמוצאי שבת

בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות.

בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות במוצאי שבת.

במגבית צדקה שהתקיימה במוצאי שבת אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה: באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי האריז"ל שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו אדמו"ר הריי"צ וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

קופת צדקה

ערך מורחב – קופת צדקה

קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח בביתו הפרטי של הרבי (תשמ"ט)

קופת צדקה (מכונה באידיש: צדקה-פושקע, ובכתבי רבותינו נשיאינו: שופר) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות הצדקה גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה אדמו"ר האמצעי, עבור כולל חב"ד, ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק ממבצע צדקה, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

קרן השנה

ערך מורחב – קרן השנה

על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת תשנ"ד עברה קרן השנה לפעול תחת קופת רבינו.

ראו גם

• מבצע צדקה

קישורים חיצונים

• שערי צדקה, בהוצאת היכל מנחם
• לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה
• לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96) - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
• מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"
• שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים
• צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?