ערב חג הסוכות
יום י"ד בתשרי - ערב חג הסוכות הוא יום מיוחד בו אין אומרים תחנון ככל הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות. ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של שם הוי', וערב החג הוא כנגד ה' אחרונה שבשם.
ביום זה מרבין בצדקה ועוסקין בהכנות לחג כאגידת הלולב וסיום בניית הסוכה.
הוספה בצדקה
בספרי קבלה כתוב שיש להרבות ביום זה בנתינת צדקה[1]. במאמרי חסידות מבואר שפיזור מעות לצדקה לעניים בערב חג הסוכות מהוה כלי חסד בגשמיות לאורות הנעלים של החסדים שמאירים בחג הסוכות.
הרבי עורר להרבות בצדקה בערב החג[2] וביאר את שייכות נתינת הצדקה ליום זה[3]. וסיפר שאדמו"ר הריי"צ לא נהג במנהג זה[4].
ביום זה נותנים צדקה גם עבור יום טוב, ואם חלה שבת לאחרי ימי היום טוב נותנים גם בעבורה. עורכים מגבית ומחלקים את 'צורכי החג' לחג הסוכות לאלו הנצרכים (בדומה ל'מעות חיטים' לחג הפסח). וכן מחלקים ד' מינים (שצריכים להיות 'לכם'), ומה טוב להשתדל שלכל אחד ואחד תהיה סוכה משלו[5].
אגידת הלולב
מהדרים לאגוד את הלולב בסוכה ובערב יום טוב. המהדרים - מאגדים בעצמם את הלולב[6].
אדמו"ר הריי"צ סיפר[7]: "בערב סוכות תרמ"ד, לקחני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק (אדמו"ר הרש"ב) לסוכה שאצל עבור אמו הרבנית, להיות נוכח בשעת איגוד הלולב ומיניו.. בחר שלושה הדסים ישרים וארוכים, הניחם על השולחן ועליהם הניח את הלולב.. לקח שתי ערבות, הניחם משני צדי הלולב, והניח שלושה הדסים לכל ערבה. הניח את שלושת ההדסים על גב הלולב, והידק בחוזקה בשלושה קשרי לולב".
הרבי היה נכנס לסוכתו ביום זה אחרי הצהריים ואוגד את הלולב בעצמו. בנוסף היה מוסר עוד לולב עבורו ולולבים עבור הרבניות שיאגדו עבורו.
סיום בניית הסוכה
ביום זה מסיימים את בניית הסוכה שהמנהג להתחיל להתעסק בבנייתה כבר במוצאי יום הכיפורים. ביום טוב עצמו אין לבנות או להוסיף בסוכה.
הרבי נהג ביום זה להוסיף ענף קטן לסכך שעל גבי הסוכה. וכן בהיכנסו לסוכה בדק אם הוסר כיסוי הגשמים שעליה.
אצל הרבי
חלוקת ארבעת המינים
| ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים |
מידי שנה ביום זה לאחר תפילת שחרית היה מתקיים מעמד מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם על ידי הרבי לכמה מזקני אנ"ש ונכבדיהם, לחברי המזכירות, לזוכה בגורל וכן לנציגים מיישובי אנ"ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה היה הרבי אומר לכל אחד "ממשיך זיין אלע המשכות" וכדומה.
לאחר חלוקת ארבעת המינים היו נכנסים נציגי כפר חב"ד לרבי, מביאים לו אתרוגים שגדלו בכפר, והרבי היה נותן להם את ברכתו[8].
מידי שנה בערב החג הרב דוד רסקין היה נכנס אל הרבי על מנת לקחת לולבים של הרבי והרבנית לאוגדם. זאת בנוסף ללולב האישי של הרבי אותו הרבי אגד בעצמו בסוכה שבחזית בניין 770. את הלולבים האלו היה הרב רסקין אוגד בסוכה הגדולה שבחצר 770.
שליחת מברקים
לקראת חג הסוכות שולח הרבי מברק ברכה לכל מרכזי אנ"ש ברחבי תבל. לשון המברק לחג הסוכות תש"נ: "שבתא טבא ויומא טבא וימי זמן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו, ולהמשיכם בכל השנה כולה, ותהא שנת ניסים".
כמו כן שולח מברק מיוחד עבור משתתפי ה"הקפות שניות" בירושלים. ומברק בנוסח מיוחד עבור משתתפי ההקפות שניות בכפר חב"ד, נחלת הר חב"ד ועוד.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, דיני ומנהגי ערב חג הסוכות באתר חב"ד אורג
- הרבי בחלוקת ארבעת המינים, תשמ"ח
- אווירת ערב חג הסוכות בשכונת המלך, תש"פ
- גלריה מערב חג הסוכות בקראון הייטס, תש"פ
הערות שוליים
- ↑ בספר פרי עץ חיים ובמשנת חסידים. וראה בזה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רסח ובהנסמן שם
- ↑ בשנת תשל"א ובכה שנים לאחרי זה
- ↑ בשיחת שבת חוה"מ סוכות סעיפים ב' וג'
- ↑ "לא ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שירבה בצדקה בערב חג הסוכות. שאלתי אצל חסידים, וגם הם לא ידעו אלא רק שבליובאוויטש היו עניים סובבים על הפתחים בערב ש"ק, אך בערב סוכות לא ראו". המלך במסיבו ח"א עמ' קפו. ושם בעמ' רנא: "חשבתי שאולי נותן [אדמו"ר הריי"צ] ע"י הר"ח ליברמן, שאלתי אותו והשיב בשלילה"
- ↑ במקום אחר אמר הרבי: מכיוון ש"תשבו כעין תדורו" – צריכה להיות לכל משפחה סוכה לעצמה, בדוגמת מה שבכל השנה היא גרה בדירה משלה. ובפרט שגם עשיית הסוכה היא מצווה, ובכיוצא בזה "מצווה בו יותר מבשלוחו". לקוטי שיחות ח"כ עמ' 267
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ שיחת ב' ניסן תש"ח, ספה"מ תש"ח עמ' 271
- ↑ לשונות הברכה של כמה שנים נדפסו בהוספות לספר דברים שבכרכי הלקוטי שיחות