שושלת צ'רקס

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו"רי חב"ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם. בדרך חצרות טשרנוביל.

רבי יעקב ישראל מצ'רקס היה חתן של הרבי האמצעי, אך לא היה חסיד חב"ד. הוא היה אדמו"ר מצ'רנוביל-צ'רקס והיו לו שלושה חצרות המשך של צאצאיו, שפתחו נכדיו בחייו בהשפעתו, שהם תתי חצרות של חסידות צ'רנוביל שכולם קשורים משפחתית ונכדים למשפחת בית הרב, משפחת שניאורסון.

רקע

הרב יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל נשא את מרת דבורה לאה, בתו של אדמו"ר האמצעי, על פי הסיכום שהיה בין אדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מטשערנאביל.

קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, אדמו"ר הצמח צדק השיא את בנו, רבי יוסף יצחק לבתו של הרב מטשערקאס, גם רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי) נשא בזיווג שלישי את אחייניתו שרה פרידא בת הרב מטשערקאס.

יש גם המחשיבים את השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.

בסופו של דבר, למרות ייחוסם לאדמו"רי חב"ד, חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל

אוורוטש

האדמו"ר רבי יוסף יצחק, בנו של אדמו"ר הצמח צדק הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב יעקב ישראל מטשערקאס, עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש.

היה זאת לאחר שבשנת תרי"ט ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג באדמו"רות, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך.

ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל, ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין חסידות חב"ד ליובאוויטש וחסידות צ'רנוביל.

טומושפול

רבי מרדכי דב טברסקי, בנו של רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.

את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, שעבר לאחר השואה לקראון הייטס, בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב.

בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי אוהל אדמו"ר הריי"צ.

שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.

הורנסטייפל

במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל מטשערקאס בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו חנה עם בן דודה הריי"צ מאוורוטש, בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.

בהורנסטייפל השאיר על כסאו את נכדו, רבי מרדכי דב, שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' זושא מאניפולי. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.

אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת תרל"ו, נהרו אליו רבים מחסידי סבו.

רבי מרדכי דב נפטר בשנת תרס"ג.

במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.

בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' אברהם הלחין את הניגון הושיעה את עמך.

את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.