חסידות סטרשלה
החצר החסידית חב"ד סטרשלה היא ענף של חסידות חב"ד. החסידות הוקמה בתקע"ג ע"י רבי אהרן מסטרשלה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן עקב חילוקי דעות בינו לבין האדמו"ר האמצעי[1].
היסטוריה
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת תקע"ג בידי גדול תלמידיו - רבי אהרן מסטרשלה שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראת על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון[2] של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין רבי המהרי"ל אחיו של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי[3].
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה וליסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי יהודה לייב מינוביץ' - אחיו של אדמו"ר הזקן[4] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם אדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.
המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'[5], זו היתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע"כ אדמו"ר האמצעי הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי אהרן ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע אדמו"ר האמצעי לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן[6] אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל אדמו"ר האמצעי לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות[7], וכתב[7] לחסידים:
שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.
הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של אדמו"ר הזקן חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו לאדמו"ר האמצעי. אדמו"ר האמצעי כתב[7] מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל:
להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.
גם החסיד הנודע רבי פנחס רייזעס כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת תקע"א, בו כותב להם ששמע בעצמו מאדמו"ר הזקן שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - אדמו"ר האמצעי, מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה לאדמו"ר האמצעי[8].
שיטה
ר' אהרן הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר האמצעי סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן 'פנימי' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.
בהקשר לכך מסופר[9] כי אחד מנכדי אדמו"ר הרש"ב ראה בחדרו של סבו - אדמו"ר הרש"ב מכתב כי"ק של אדמו"ר הזקן, במכתב מרחיק רבינו מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפלה וכו'.. במכתב הנ"ל היה הערה של אדמו"ר הצ"צ שאת המכתב הזה שלח אדמו"ר הזקן כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סביו אדמו"ר הרש"ב האם מכתב זה נמסר לרבי אהרן מסטרשלה - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר הרש"ב ענה לו שלא, כי "לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו מסירות נפש על רבינו כנ"ל"
אדמו"רי סטרשלה
דור ראשון
| ערך מורחב – אהרן מסטרשלה |
רבי אהרן מסטרשלה: רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי לשל"ה. מסופר כי כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה, אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ובעוד היה רבי אהרן צעיר ורך בשנים - נמנה על תלמידיו של רבינו הזקן שאף מינה את ר' אהרן לחברותא לבנו - אדמו"ר האמצעי (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי אדמו"ר הזקן - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ר' אהרן ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה[10] בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.
ר' אהרן העיד על עצמו[11] שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של אדמו"ר הזקן. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו[12]. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.
ר' אהרן היה אדמו"ר לחב"ד סטרשלה כ16 שנה[13] - משנת תקע"ג, עד לפטרתו בשמע"צ של שנת תקפ"ט (עשרה חודשים לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי). בן 63 שנה היה בפטרתו. ממשיך דרכו היה בנו ר' חיים רפאל.
דור שני
רבי חיים רפאל מסטשלה: חיים רפאל הוא בנו של אהרן מסטרשלה וממשיך דרכו באדמו"ריות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר[14]). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הצ"צ.
יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם אדמו"ר האמצעי, בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן[15]: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן[16], ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. אדמו"ר הצ"צ אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"[17].
בתי מדרש
- בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ב ואדמו"ר האמצעי השתתף בהנחת אבן הפינה, אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של הר"א היא לאחד מבתי מדרש אלו[18].
- בסלונים בית מדרש לחסידי סטרשלה[19].
- בהומיל בית כנסת סטרשלה עד למהפכה[20].
ספרי חסידות של חב"ד סטרשלה
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונהשקלוב תק"פ[21].
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
ניגונים
ראו גם
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
- ↑ לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.
- ↑ בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
- ↑ בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של אדמו"ר הזקן לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
- ↑ זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
- ↑ ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.
- ↑ בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.
- ↑ מסופר (בית רבי, תולדות אדמו"ר האמצעי פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ואדמוה"ז ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין"..
- ↑ ראה פתח שער לספר שערי היחוד והאמונה.
- ↑ מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!
- ↑ ראה הערה 5
- ↑ (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)
- ↑ ראה עוד בערך: רבי אהרן מסטרשלה.
- ↑ ראה המלך במסיבו עמ' קנ"ב, רי"א.
- ↑ בית רבי (ספר).
- ↑ ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.
- ↑ ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' אגרת לבית המדרש דסלאנעם, ראה גם דף ה' עמ' ד' כתב לבית המדרש דחסידים.
- ↑ 'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.
- ↑ קישור לספר