תורת מנחם התוועדויות
סדרת תורת מנחם - התוועדויות מתעתדת לכלול את כל השיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי במהלך השנים. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי וועד הנחות בלה"ק.
ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת תשמ"א מדי שבוע וכללו את השיחות והמאמרים שנאמרו בשבת הקודמת על ידי הרבי מלך המשיח; רובם לא הוגהו על ידי הרבי.
בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות אדמו"ר שליט"א'. בשנת תשנ"ג יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגהים והשיחות שנאמרו בחורף תשנ"ב. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים תשמ"ב - תשנ"ב.
בשנת תנש"א, בעת עריכת הספר ימי בראשית, הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים תש"י - תשי"א, שחלקו הוגה על ידי הרבי. בחורף תשנ"ב, באישורו של הרבי, החלו הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב חיים שאול ברוק לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"ץ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם [1]. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר בהתוועדויותיו של הרבי; תחילה מודפס המאמר שנאמר ולאחר מכן, השיחות[2], עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם המכתבים כלליים, המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף יחידויות שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות. נכון לחודש תשרי תש"פ יצאו לאור שישים ושש כרכים, הכוללים את השיחות מקיץ תש"י עד תחילת שנת תשל"ב.
מערכת הסדרה
- עורך ראשי: הרב דוד פלדמן.
- ניהול כללי: הרב חיים שאול ברוק.
- עריכת המאמרים: הרב אהרון לייב רסקין. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב אסף חנוך פרומר, הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם דוברוסקין, היחס הנרצה של החסידים לסדרת 'תורת מנחם'
הערות שוליים
- ↑ על פי הצעת הרב יהודה לייב גרונר, כהמשך לסדרת תורת מנחם - תפארת לוי יצחק.
- ↑ שיחות מוגהות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה בלקוטי שיחות, ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי-מוגהת שלא נכללה בשיחה המוגהת.