חנוכיה
חנוכיה היא כלי ובו תשעה קנים, המשמש להדלקת נרות חג החנוכה. המילה חודשה בשפה העברית, ובעבר מקובל היה לכנותה: "מנורת חנוכה" או "מנורה".
השם 'חנוכיה'
בספרות ההלכתית, מופיעה החנוכיה בדרך כלל בתואר 'מנורת חנוכה', אך כבר לפני שנים רבות החלו לכנות אותה בשם זה בארצות הבלקן וספרד[1].
השימוש במילה הפך לרווח עם הפעילות ל'החייאת' השפה העברית[2], ובשל כך ישנם רבים המקפידים שלא להשתמש בכינוי זה.
גם הרבי נוקט על פי רוב בכינוי 'מנורת חנוכה', אך לא נמנע לחלוטין מלהשתמש בכינוי זה[3].
מבנה החנוכיה
שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג. הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', הנר שאיתו משתמשים להדלקת הנרות (כיון שבנרות עצמם אסור להשתמש). קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים. שאר הקנים צריכים להיות שוים בגובהם.
הוראות הרבי
חנוכיות ציבוריות
| ערך מורחב – חנוכיה ציבורית |
היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית החלה על ידי שלוחי הרבי במסגרת מבצע חנוכה. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, אך היא נעשית על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים. כיום התפשטו החנוכיות הציבוריות לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.
היוזמה נתקלה בעבר בהתנגדות עזה מצד חוגים יהודיים שונים באמריקה, כמו הרפורמים ודומיהם, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך נחלו חסידי חב"ד ניצחון מוחץ בעידודו של הרבי.
קני החנוכיה
|
| ערך מורחב – קני המנורה |
למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של מנורת המקדש - כתב הרבי ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול"[4].
חנוכיה לכל ילד
בחג החנוכה תשל"ד הורה הרבי שכל ילד ידליק חנוכייה משלו[5], וכן הורה שהילדים ידליקו את החנוכיה בפתח החדר שלהם וכך יהפכו אותו ל'מקדש מעט' פרטי, והדבר ישפיע על החדר ויקדש אותו, ואף ישפיע על הילד בצורה חזקה יותר[6].
שימוש בפתילות הישנות
על יסוד הנהגתו של אדמו"ר הריי"צ, ביאר הרבי את הטעם שמקפידים להשתמש דווקא בפתילות הישנות הואיל והם דולקים טוב יותר, ובזה עצמו - שמים את הפתילה הישנה בנר החדש דווקא[7]. עם זאת, ישנם הטוענים שהרבי עצמו משתמש בפתילות חדשות בדווקא[8].
חנוכיית הרבי
הרבי הדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשויה אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) באירופה, או בשנת תש"ב באיסט סייד[9], לעומת זאת על פי עדויות אחרות, הרבי הקפיד להשתמש דווקא בחנוכיה זו היות והוא קיבל אותה מחמיו, אדמו"ר הריי"צ[10].
בביתו של הרבי, הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תש"נ החל הרבי להדליק את החנוכיה בחדרו הקדוש ב770. הרבי היה פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי היתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה[11].
במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי בספריית אגודת חסידי חב"ד, הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת תשל"ח הדליק פעם אחת במנורת זהב שניתנה לו על ידי ר' אהרון קליין ועליה הכיתוב "ערכתי נר למשיחי"[12].
החנוכיה ב-770
החנוכיה ב-770 מעוצבת בדומה למנורת המקדש.
את החנוכיה בנה האמן החסידי ר' הירשל פקר בשנת תשמ"ג ביוזמתו של הרב חיים ניסילביץ'.
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה ה'תשמ"ג. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות[13][14], כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.
החנוכיה הגדולה בעולם
החנוכיה הגדולה בעולם מוצבת ומודלקת מידי שנה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי מנהטן שבניו יורק. החנוכיה דולקת בחסות קון אדיסון - חברת החשמל המקומית. מידי לילה מימות החנוכה מוזמנים אישי ציבור ואנשי עסקים מהשורה הראשונה להדליק את החנוכיה, כאשר המוני אנשים צופים במחזה. את טקס ההדלקה מארגנים צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית שתחת ניהולו של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן.
החנוכיה תוכננה על ידי האמן יעקב אגם, בהשראת איור המנורה המקורית מבית המקדש בירושלים על פי הרמב"ם, וקיבלה את הסכמתו ועידודו של הרבי. החנוכיה שוקלת כמעט שתי טונות וגובהה קרוב לעשרה מטרים - הגובה המקסימלי המותר מבחינה הלכתית.
קישורים חיצוניים
- חג חנוכה בקודש פנימה, התקשרות 752
- מדוע הורכבה חנוכיה עגולה על הרכב?, באתר
ג' בטבת ה'תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ לדוגמא בספר "שדה הארץ" (אורח־חיים סימן ל"ח) "ראובן היה לו פמוט של־נחושת, שקורין אותו חנוקיאה, והאומן עשה הנר הנוסף שקורין שמש, בעבור שזה הנר הוא, שאם יבוא להשתמש לאור הנרות לא ישתמש לאור נרות עיקר המצוה אלא ישתמש לאור הנר הלז הנוסף".
- ↑ על ידי אשתו של אליעזר בן יהודה.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד, חלק א' עמוד 174.
- ↑ שיחת זאת חנוכה תש"ל.
- ↑ שיחת שבת פרשת וישב תשט"ז.
- ↑ מעשה מלך - חנוכה.
- ↑ על פי עדותו של המזכיר חס"ד הלברשטאם, כפי ששמע מהרבנית. נדפס בספר 'מעשה מלך' חג החנוכה.
- ↑ מעשה מלך - חנוכה.
- ↑ שטורעם נט., עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת ועד תלמידי התמימים. חג חנוכה בקודש פנימה, התקשרות 752.
- ↑ א' המשמשים (ר' שלמה רייניץ) טוען כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזהב עם סימני שימוש טריים.
- ↑ היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.
- ↑ על פי עדותו של הרב פרץ אוריאל בלוי