פרשת אחרי מות
פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').
פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת קדושים.
הפרשה בקצרה
הקדמה: פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שבפרשת שמיני מסופר על מותם של שני בני אהרן הכהן, בעת שהקריבו אש זרה על המזבח, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה התורה עם פרשיות תזריע-מצורע בהן קראנו על נגעים שונים של צרעת.
- ראשון - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, נדב ואביהו, כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מהקב"ה. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב לארון הברית שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ביום הכיפורים. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות במקווה לטהרה, והקרבת קרבנות על המזבח לכפרה לפני ה'.
- שני - המשך תיאור עבודת אהרן הכהן הגדול בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על עם ישראל.
- שלישי - ה' קובע את יום הכיפורים ביום העשירי לחודש תשרי. זהו גם היום בו משה רבינו ירד מהר סיני בפעם השלישית כאשר הביא עימו את לוחות הברית השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את עגל הזהב. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר בתורה שבעל פה מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום תשמיש המיטה.
- רביעי - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ לבית המקדש.
- חמישי - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול דם וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא שחיטה כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.
- שישי - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם נידה (לפני שטבלה במקווה לפי דיני טהרת המשפחה).
- שביעי - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. רש"י מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.
