פורטל:הקהל

עריכהפורטל הקהל

מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך:

. . מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:

בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

— ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג

בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

לערך המלא

עריכהמבצע הקהל

מבצע הַקְהֵל החל בשנת הקהל תשמ"ח, אז יצא הרבי במבצע הקהל - מבצע מיוחד שבו מצות הקהל בימינו תרד לפסים מעשיים על ידי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. ל"מבצע הקהל" קדמה התעוררות בשנים שלפני זה, כאשר בשיחות ומכתבים כללים ביאר הרבי בהרחבה את מהות מצות הקהל בימינו.

באחת מהשיחות של הרבי אודות מבצע הקהל, התבטא הרבי בביטוי מיוחד כי על כל מי שמתעסק ב"מבצע הקהל" להיות "יהודי של הקהל" - שרואים עליו שכל ענינו הוא הקהל, בכך שהוא מתעסק בענין זה בכל רגע פנוי, מכריז על כך בכל מקום ובכל אפשרות, ומעורר יהודים אחרים להתחזק ביראת השם דווקא בימים אלו ובשנה זו, משום היותה שנת הקהל ובה הקדוש ברוך הוא נותן כוחות לכל אחד ואחד להמשיך את יראת השם בחיים היומיומיים.

לערך המלא

עריכהערך נבחר

הקהל בנפש האדם

עניינה של מצוות הקהל הוא להקהיל ולחבר יחדיו את כל חלקי עם-ישראל, ולהפנות את כל כוחותיהם ליראת שמים ולקיום המצוות. דבר זה נדרש לעשות כל אדם מישראל - להקהיל ולרכז את כל כוחות נפשו ואת מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהכניס אותם לתוך 'בית המקדש' הפנימי.

ה'מלך' צריך לעמוד על 'בימה של עץ'. דבר המורה על כך, שמצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. מכיון שאם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'.

מצד שני צריכה הבימה להיות של 'עץ', ולא של אבן או ברזל. בניין של עץ הוא בניין ארעי, וכך גם תחושת הגבהות שצריכה להיות אצל יהודי היא ארעית והיא קיימת רק 'בעזרה' - בענייני קדושה ועבודת ה'.

שילוב זה יוצר את הפעולה השלמה של מצוות הקהל ב'מקדש' הפרטי של האדם, עד שזוכים לקיים את מצוות הקהל כפשוטה, בבית-המקדש השלישי ולשמוע את הקריאה בתורה מפי מלך המשיח בעצמו.

לערך המלא

לערכים נבחרים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

סמל מטה הקהל העולמי.

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

בכינוס השלוחים העולמי בשנת הקהל תשמ"ח, עבר הרב חיים בנימיני מברזיל בחלוקת הקונטרסים, והרבי הושיט לו קונטרס נוסף באמרו: "עבור החמש-עשרה שנים שלא התראינו". הרב בנימיני התפלא, שהרי נהג לנסוע לרבי מידי שנתיים-שלוש. הרבי השיב לו במכתב מימי החנוכה, ובו הסביר את כוונתו בכך שהרב בנימיני לא נסע לרבי בשנות ההקהל האחרונות - ולכן נחשב לו כאילו לא נסע בכל חמש עשרה השנים האחרונות.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהניגון נבחר

להאזנה

ניגון הקהל את העם.

ניגונים נוספים

עץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית הקהל בחב"דפדיה: <categorytree hideroot="on">הקהל</categorytree>

פורטל הקהל

בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת השמיטה, מעמד "הקהל" בבית המקדש. גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז הרבי על "מבצע הקהל" וביאר היטב את תפקידו של כל יהודי במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" בגאולה האמיתית והשלימה. מצות הקהל מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג) נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה. מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם. הקהל בימינו במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום מצות הקהל, כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל". גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, שיחות ואגרות מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום מצות הקהל בימינו - בזמן שבית המקדש חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, ומדגיש כי היא ברת-תוקף בכל הזמנים ובכל המקומות, והיום יתכן שעוד יותר מזמנים עברו. מעלה נוספת לקיום מצות הקהל בדורנו זה נשאבת מהבטחתו של אדמו"ר שליט"א כי דורנו הוא דור הגאולה ואנו נמצאים בימות המשיח, ואם כן קיום מצוה זו הוא מתוך ציפיה עמוקה וממשית לקיומה בשלימות לעתיד לבוא, בגאולה האמיתית והשלימה, יותר מתמיד. הרבי אומר שעל כל אחד ואחד מישראל, במסגרת עבודת ה' שלו, עליו לפנות גם כלפי חוץ, ולתקוע בחצוצרות לפרסם ברעש גדול ולהכריז על אודות ענין הקהל. עניין זה הוא כה עיקרי, עד שכאשר הוא חסר הרי נאמר ש"דומה שאינו כהן", חסרון בעצם מהותו - עצם מהות הכהן שבו. מבצע הקהל בשנת תשמ"ח, שהיתה "שנת הקהל", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "מבצע הקהל". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד. מאז ועד היום, עסוקים חסידי חב"ד ברחבי תבל בכל שנת הקהל מחדש בקיום המבצע על פרטיו. מאז שיחת חיי שרה תשנ"ב, בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת השליחות להיות חדורים בקבלת פני משיח צדקנו - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני משיח.

עריכהקדימה, לעבודה!