פורים
פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כירושלים חל החג ביום ט"ו באדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.
מצוות החג ומנהגיה
מצוות החג
מקרא מגילה
ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
משלוח מנות
חובה על כל אחד ואחת מישראל לתת שתי מנות אוכל הראויות לאכילה לחבירו ביום הפורים כדברי הפסוק במגילה[דרוש מקור]: "משלוח מנות איש לרעהו" ושנים שאוכלים יחד מחליפים מנותיהם ויוצאים ידי חובת המצווה בזה.
מתנות לאביונים
מחובת היום לתת מתנה לענייים וחובת המצווה לתת לכל הפחות לשני עניים פרטוה לכל אחד. הרמב"ם [דרוש מקור] כותב שבמצווה זו ירבה אדם יותר מבשאר מצוות היום.
משתה ושמחה
חובת היום הוא לשמוח ולעשות סעודה ולשתות בה יין אופן השמחה המחוייבת היא ללא הגבלות כדברי הגמרא[דרוש מקור] המפורסמים "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ביא ארור המן לברוך מרדכי" החג נקרא[1] "ימי משתה ושמחה".הרבי מבאר כי חיוב המשתה בשונה משאר החיובים, שהם אינם אלא מצוות חד פעמית אשר לאחר קיומם יצא ידי חובתו ושוב אינו חייב, שונה הוא חיוב משתה ושמחה, שחיובו חל בכל רגע ורגע מהיום מפני שהוא מצווה הנובעת מעצם יום הפורים כ"יום משתה ושמחה". [2]
בשנת תשמ"ח עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים[3].
סדר התפילה
בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...'
בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת כי תצא בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא[4] מובא כמה טעמים לכך:
מבצע פורים
| ערך מורחב – מבצע פורים |
מנהגי פורים
- תחפושות
- הכאת המן
- רעשן
- דמי פורים
- ועוד ועוד..
פורים קטן
כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת[5], ובאי אמירת תחנון.
הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"[6].
ערים מוקפות חומה
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהיתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.
ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.
הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.
ראו גם
קישורים חיצונים
שונות
שיחות הרבי
- התוועדות פורים תשל"ג
- 
- פורים תשמ"ב בבית חיינו -
- התוועדות פורים תשמ"ז -
- מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי שליט"א - אתר היברובוקס
- שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154) - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
- תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות - אתר היברובוקס
- ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים
- אתר torah4blind
הערות שוליים
- ↑ אסתר ט.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 20 (עמ' 32).
- ↑ שלשלת היחס עמ' 32.
- ↑ מגילה[דרוש מקור]
- ↑ לשון הרמ"א בנוגע לפורים קטן, והובא בנוגע למעשה בפועל בלוח כולל חב"ד ביום זה.
- ↑ שיחות קודש תשמ"א