הרב שלום דובער וולף (מכונה ברק'ה) היה עסקן ודובר חסידות חב"ד. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד וסניפה בלוד.

הרב שלום דובער וולף על יד הרבי (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-770

קורות חיים

 
הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב שלום דובער לוין (במרכז) והרב ישראל מאיר לאו (מימין)
 
הרב ברק'ה וולף עם מר יצחק רבין

הרב וולף נולד ביום כ"ד במנחם אב שנת תש"ד בירושלים לרב אפרים וולף. בילדותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים המרכזית 770. ביום ט' באלול תשכ"ה התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן). לאחר נישואיו התגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד במשרדי ישיבת תומכי תמימים לוד. עם השנים נכנס לעסקנות החב"דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר אגודת חסידי חב"ד, דובר חב"ד, חבר הוועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת צעירי אגודת חב"ד, חבר בארגון ארגון הגג למוסדות חב"ד ואיש מזכירות הרבי בארץ ישראל. עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רישמי של חסידות חב"ד בכנסת.

בשנת תש"נ (1990) חדל מלשמש כדובר חב"ד עקב מעורבותו בתרגיל המסריח (נטען כלפיו שהציג את עמדתו של הרבי כאילו אינו מתנגד לממשלתו של שמעון פרס) מחליפו בתפקיד הלא רשמי הוא מנחם ברוד[דרוש מקור].

בשנת תש"ס חלה במחלה וסבל יסורים קשים. ביום שבת פרשת בראשית, ל' בתשרי שנת תשס"א נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים לצד אביו, הרב אפרים וולף.

שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום ל' בתשרי תשס"ב הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו "בית ברק'ה", בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שהייתה בניהולו.

בחודש חשוון תשע"א, עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך בכפר חב"ד ערב הוקרה לזכרו, בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב"ד[1].

הספר דובר שלום

בשנת תשס"ט יצא ספר בשם דובר שלום הסוקר את קורות חייו של הרב וולף, את תפקידו כדובר חב"ד והוראות שקיבל מהרבי, בעיקר בנוגע להתייחסות לתקשורת. הספר נערך על ידי הרב זושא וולף ויצא לאור על ידי ארכיון ימי תמימים. חולק כתשורה בחתונת בנו של הרב שלום בער וולף, בחודש כסלו תשס"ט.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים