משתמש:ברכת הגאולה/משולם אליעזר לייפר
הרב משולם אליעזר לייפר (נולד ב-כ"ד טבת תשל"ט, 23 בינואר 1979) הוא האדמו"ר הרביעי והנוכחי של חסידות פיטסבורג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי מרדכי ישכר בער, האדמו"ר השלישי מפיטסבורג, ולמרת מרים אביבה בארצות הברית.
בחרותו למד בישיבות חוג חתם סופר, גאון יעקב, ישיבת חסידות דאראג, נזר התורה, וטשעבין.
בזיווג ראשון נשא את בת הרב שלמה גשטטנר, בזיווג שני נשא את בת רבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף-ירושלים.
לאחר פטירת אביו בי"ז תשרי תשפ"א מונה על פי צוואתו, למלא את מקומו כאדמו"ר מפיטסבורג.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באסרו חג של פסח תנש"א ביקר אצל הרבי וקיבל ממנו דולר לברכה[1].
באייר תשפ"א השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[2].
בתמוז תשפ"ב השתתף בארוע הנחת אבן הפינה לבניין בית חב"ד רבעים י"א-י"ב אשדוד[3].
בארוע התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג שנערך באשדוד עם הרב יהודה לייב שפירא השתתף ונשא דברים[4][5][6].
בסיון תשפ"ג השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[7].
בשנת תשפ"ד קיבל לביקור את הרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי, הרב עזגאווי העניק לו את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים והראה לו את הקונטרס המקורי אותו חילק הרבי, הרב לייפר הביע את התפעלותו מהקונטרס ונישקו, הוא התעניין בפרטי עריכת הספר ובראשי התבות המופיעים על גב הקונטרס, התעניין גם בכך ש מצבותיהם של רבניות רבותינו נשיאנו ונשות החסידים לא מופיע תיאור על היות האשה אשת בעלה כמקובל בקהלים אחרים, כשהרב עזגאווי העיר על ענוותנותו של הרבי בהקשר לניסוח מצבת הרבנית חיה מושקא העיר הרב לייפר שמעולם לא שמעו את הרבי מזכיר את עצמו באמרו את המילה "אני".
הרב לייפר התבטא על הספר: "א מוראדיק'ע זאך" [=דבר מופלא], הוא הזכיר את מראי המקומות והמקורות המופיעים בסדר בשיחותיו של הרב ומקלים על הלומד, כן התעניין במפתחות הספר והביע את קורת רוחו כשעלעל בהם, הוא התבטא אף: א שיינע הארבעט, זייער שיינע הארבעט [=עבודה יפה, עבודה מאוד יפה].
בנוסף הזמינו הרב עזגאווי להשתתף בכינוס חיזוק ללימוד בספר, הרב לייפר נעתר לבקשה והשתתף בארוע בכפר חב"ד, הוא אף נשא בו דברים.
בסיום הארוע קיבל מהרב משה הורביץ את הספרים אוצרות המועדים ודרכי החסידות של מכון אור החסידות, בתגובה הודה והתבטא על הספרים 'שלל רב', וחזר על מספר פנינים מתורת הרבי[8].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו[9], הרב יקותיאל יהודה.
- בנו, הרב זוסיא.
- בתו, נשואה לרב יחזקאל ארנסטר.
- חתנו הרב מנשה אהרן וינברג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הוא מספר על כך בוידאו 'כ"ק אדמו"ר מפיצבורג שליט"א מקבל הספר דבר מלכות' דקה 1:41
- ↑ האדמו"ר מפיטסבורג רבי הרב משולם אליעזר לייפר שליט"א, נצפה הלילה מעתיר בתפילה באוהל הק'
- ↑ שמואל סרדינס, [ashdodnet.com/אשדוד-בקהילה/אוטוטו-חורף-ובעירייה-מתכוננים-לנהיגה-נכונה-599245 הונחה אבן הפינה לבניין בית חב"ד באשדוד] באתר אשדוד נט, (20.06.21).
- ↑ סיכום דבריו: בתחילה ביאר את עניינו של אליעזר עבד אברהם שדלה והשקה מתורת רבו, הרב לייפר ביאר את הלשון 'משקה' על פי ביאורו של אחד מפרשני המקרא והביא את ביאורו של המאור ושמש על נצחיותו של אליעזר, הוא ביאר את מעלת החזרה על דברי הרב בצורה הממחישה לשומעים את נוכחותו, הוא קישר את הדברים למצבה של חסידות חב"ד בשנים שלאחר ג' תמוז תשנ"ד. סיפר על התוועדות של הרב יואל כהן בשנת תשנ"ה שנערכה באשדוד בה השתתף כבחור, הוא סיפר שלא הבין כלל מה נאמר בהתוועדות מלבד ביאור אחד על דברי אדמו"ר הזקן בהפלאת מעלתו של רבי שלמה מקרלין, על ביאור זה התבטא "עד היום נכנס לי לעצמות". סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל" (הרב לייפר סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין בנותיו על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו למלוח את התבשיל, החסידים הסיקו מכך שקיים עניין רוחני בהמלחת התבשיל מלחו אף הם את התבשיל).
- ↑ אשדוד: אדמו"רים וגדולי הרבנים בהתוועדות עם הגרי"ל שפירא - באתר י"ז כסלו תשפ"ג
- ↑ וידאו התוועדות ומלוה מלכה הכנה לי"ט כסלו, הרב לייבל שפירא שנת תשפ"ג דקה: 1:24:22 באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.
- ↑ [.bechatzros.com/post/43576546 האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א באוהל ליובאוויטש בקווינס] באתר בחצרות הקודש (יידיש).
- ↑ הפצת המעיינות בכפר חב"ד לקראת ראש השנה
- ↑ מנישואיו הראשונים