חיים שטרן
ר' חיים שטרן (י"א תמוז תרע"ח, 1918 - כ"א סיוון תשמ"ח, 1988), היה חסיד חב"ד, ממייסדי בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה בירושלים. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור לאדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' שמואל בי"א תמוז תרע"ח בעיירה דונאיסקה סטרדה (מכונה גם סרדאהלי) שבסלובקיה (אז בשליטת הונגריה).
ר' חיים הפך להיות חסיד נלהב, מקושר בכל לב ונפש לרבי ותומך נאמן במוסדות חב"ד. היה ממייסדי בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה בירושלים. שימש כחבר ועדת המצב ואחראי על חלוקת המזון בירושלים בזמן מלחמת השחרור, וזכה לעזור להרבה אדמו"רים, רבנים ויחידים בזמן המלחמה.
ה'יחידות' הראשונה לה זכה היתה בעת ביקורו הראשון בארה"ב, בתחילת שנת תשי"ב, כאשר הוכנס אל הקודש פנימה בהשתדלות ידידו הרב אוריאל צימר, וב'יחידות' השניה קודם שחזר לארץ הקודש העניק לו הרבי 'סידור תהלת השם' שהודפס באותה שנה, ומני אז החל להתפלל בנוסח האריז"ל. וכן שלח את בניו ובנותיו להתחנך במוסדות חב"ד ליובאוויטש בעיר.
מטעם מפלגת פועלי אגודת ישראל בירושלים, כיהן כחבר העירייה בשנים תשי"ב - תשט"ו, ובאותה תקופה קיבל אגרות קודש מהרבי, בנושא הקמת חזית דתית מאוחדת של כל המפלגות החרדיות והדתיות, בגלל קשריו בשלטון העירוני והארצי.
זכה לקירובים רבים מהרבי במשך השנים. באגרת קודש בה הודה לו הרבי על שעסק בנושא של השכנת שלום בין משפחות בהוראתו, כתב: "זכית ונהיית שותף להקב"ה במעשה בראשית על ידי השכנת שלום" ופעם אחרת התבטא הרבי: "אם היה מישהו מירושלים שגרם לי נחת רוח רבה היה זה ר' חיים".
מיד עם סיום מלחמת ששת הימים, נסע לארה"ב להשתתף בשמחה משפחתית, וזכה להיכנס ל'יחידות' בערב חג השבועות, ה' סיון תשכ"ז, ומסר לרבי דו"ח מפורט מהשתלשלות המלחמה והניסים והנפלאות, וכן הביא בקבוק יין במשלוח מיוחד מאת שניאור זלמן רובשוב - שז"ר, ומסר מראש העיר ירושלים טדי קולק שביקש למסור לרבי "שהתפילות שלו עזרו לנצח את האוייבים מבחוץ, ושימשיך להתפלל להמשך הניצחון על האוייבים מבחוץ, והאוייבים מבפנים". בהוראת הרבי, סודר לו מקום לינה אצל משפחת הרב שמעון גולדמן, חתנו של גבאי בית חיינו, הרב יוחנן גורדון, למשך ימי חג השבועות, ואף כובד בעליה של עשרת הדיברות באותה שנה.
בשנת תשמ"א מונה ל'ועד הבנין' של ישיבת תורת אמת בהוראת הרבי, עקב הניסיון שלו בבניה, והניסיון שלו בהרחבת וביסוס שיכון חב"ד בירושלים ומוסדותיה. כשנכנס ל'יחידות' שאל אותו הרבי "האט איר א בשורה טובה פון ירושלים?" ונתן דו"ח מפורט שגרם לרבי נח"ר רב. זכה באותו מעמד לקבל מהרבי שבעים שטרות של 'שקל חדש', וב'דינר' שהתקיים לאחר מכן בירושלים, קיבל כל תורם שנדב סכון עבור הבניה שטר כזה בתוך מסגרת זכוכית. ב'יחידות' אליה נכנס קודם שחזר לארץ הקודש, התבטא הרבי בין היתר: "אין שיק שלוחים אהין (לישיבת תורת אמת), און איך ווארט אז די שלוחים זאלן ווערן משפיעים, און אויס מושפעים".
היה ידוע כאיש רודף צדקה וחסד שדלתו פתוחה לעזרה לכל נצרך. כשהודיעו לרבי על פטירתו הגיב: "וואס מיט א מאל?[1]".
נפטר בכ"א סיוון ה'תשמ"ח. ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
אשתו:
מרת שרה בלומא שטרן ע"ה.
בניו ובנותיו: הנערה מרים ע"ה; מרת רות פאנד, רחובות; מרת רינה בויאר, ירושלים; הרב שמואל שטרן, מחסידי חב"ד ברחובות; הרב מרדכי שטרן, כיהן כרב קהילת חב"ד בגבעת שאול - הר נוף, וכיום רב קהילת 'בית מנחם - חב"ד', טאנערזוויל, ניו יורק;
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוועדות – ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ה ב, ועד הנחות בלה"ק, תשפ"ג, ע' 223–226
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ בתרגום חופשי: מה קרה פתאום?