פ
האות פ | |||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
|
נוטריקון - חילופי אותיות | |
---|---|
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
סוגי אותיות | |
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה |
האות פ' (פ"א \ פֵּא) היא אחת מאותיות לשון הקודש.
צורתה
כתב אדמו"ר הזקן[1]: פ כפופה, קבלה מרבי יהודה החסיד לעשות לה זויות לכתחלה למעלה בצד ימין מבפנים ומבחוץ, אבל למטה תהיה עגולה מבחוץ כמו כל הכפופות שצריך להיות עגולות למטה לכתחלה, אבל מבפנים שם תהא לה זויות כדי שיהא בלבן שבפנים צורת בי"ת, כי כן קבלה מהחסיד.
ענינה
מביא ה'מגלה עמוקות'[2]: "משה בן פ' שנים התחיל למלוך על ישראל (שמות ז ז), כי אות פ' היא סוד אור, לכן לא זכר דוד אור בתמניא אפי, רק באות פ"א פתח דברך יאיר (תהלים קיט קל), וכן מן בראשית עד ויאמר אלהים יהי אור (בראשית א ג) פ' אותיות, ולזה אמר כנגד מצבו שאתה החלות להראות את עבדך, דהיינו כשהייתי בן פ' שנים אז החלות להראות לי ולהביא אור לעולם, דהיינו נתינת תורה שבכתב ושבעל פה. ועתה רואה אני רוח הקודש שבסוף פ' שנים יהפוך ינאי המלך מטה לנחש ויגבור כח הנחש כח החושך בעולם, (וזה רמז במלת להראו"ת, שהוא ב' מלות א"ר לתה"ו, ר"ל מן אור נעשה תהו וחושך בעולם), ועל זה אמר את ידך החזקה, רואה אני שיד שמאל יתגבר בעולם. לכן בא לבקש ולהתפלל...".
קישורים חיצוניים
- אהרן לייב רסקין, האות פ"א, בתוך 'אותיות של אור - משמעות הלא"ף בית העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית (אנגלית)