צבי טורנהיים
רבי צבי הכהן טורנהיים (ה' באייר התרע"ד - ד' בסיוון תשס"א) היה האדמו"ר לבית לוקווע וולברוז'.
תולדות חיים
נולד בה' באייר התרע"ד בעיר ביאלא, לאביו ר' יאיר אלימלך. בהיותו ילד קטן התייתם מאביו כמדומה בגיל 4 ובהיותו בגיל 16 כבר כיהן כראש-ישיבה בעיר לודז'ט שליד שעדליץ, שם הרביץ תורה לעדרים במשך שנים מספר.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ניצל בנס מהתופת, לאחר שחצה את הגבול לבריסק שברוסיה הלבנה, אז החל את טלטוליו הרבים שנסתיימו רק בסיום המלחמה הנוראה. גם בבריסק ניצל רבי צבי בנס מגזירותיו של סטאלין הצורר, ששלח אלפי אנשים לסיביר. רבי צבי היה בין האלפים המיועדים להישלח לסיביר, אולם הוא הפיל את עצמו מהרכבת וכך ניצל פעם שנייה ממוות.
בהמשך הגיע לסמרקנד, שם יהודי מהשלטון הקומוניסטי "הלשין" וטפל עליו עלילה, בעקבות זאת נשפט לשנת גלות אחת בסיביר. לאחר שריצה את רוב עונשו, הצליח להשיג אישור מהרופא המקומי, כי אינו כשיר לשבת במקום, וכך ניצל פעם שלישית.
במלחמת העולם השנייה נספו כל משפחתו, חוץ מאחיו, שעבר להתגורר בברזיל.
היכרותו עם חב"ד
את היכרותו הראשונה עם חסידות חב"ד עשה רבי צבי בסמרקנד, אליה הגיע במהלך נדודיו. בסמרקנד התחבר עם גדולי חסידי חב"ד ששהו שם בשנות המלחמה, כגון המשפיע ר' ניסן נמנוב, המשפיע ר' מענדל פוטרפס ועוד. רבי צבי התחבב עליהם והיה לומד איתם את ספרי חסידות חב"ד.
לאחר מלחמת העולם השנייה הוא נשא את בתו של הרב יוסף-אליעזר מילגרוד מקייב, שחתניו נמנו עם חסידי חב"ד, ביניהם - הרב ישראל לייבוב.
לאחר שהצליחו לצאת ממסך הברזל - שוב, בעזרתם הרבה של חסידי חב"ד, דרך מעבר לבוב-למברג - הגיע רבי צבי לפריז, שם המשיך את קשריו עם חסידי חב"ד.
נסיעתו לברזיל
אחיו שנותר בחיים הזמינו לבוא אצלו לברזיל, אך לרבי צבי הייתה כבר אשרת כניסה (-ויזה) מוכנה לארה"ב והוא התלבט לאן לנסוע. בי"ט שבט תש"ז החליט רבי צבי לפנות לאדמו"ר הריי"צ ולשאול בעצתו. וכחודש לאחר-מכן, בכ"ח אדר, זכה לקבל מענה מפורט מאדמו"ר הריי"צ בזה הלשון: "אל התלמיד החשוב מר צבי שי' טארענהיים. שלום וברכה! במענה על מכתבו מי"ט שבט העבר בוודאי ימצא במחנהו מזקני אנ"ש שי' אשר יוכל בעזה"י ללמוד אצלם תורת החסידות ודרכי החסידות. ההצעה שיסע לבראזיל נכונה היא, ויתחזק ויתאמץ במלוי השליחות המוטלת עליו מההשגחה העליונה בחזוק התורה והיהדות עד בכדי שיוכל להאציל מרוחו גם על סביבתו במדינה שיהיה שם שגם הם יעזרו לו בעבודתו. השי"ת יברכו ויצליחו בכל הצריך לו בגשמיות וברוחניות".
רבי צבי אכן נסע לברזיל. עם בואו, החליט רבי צבי לייסד במקום ישיבה גדולה בה יוכלו להגות כל היום בתורת ה', זאת בעקבות המצב בריאו-דה-ז'נירו באותה עת אשר גם ב'ישיבות' החרדיות למדו רק שלוש שעות ביום לימודי קודש. על כך הוא זכה לעידוד מאדמו"ר מוהריי"צ, אשר במכתב מתאריך מחודש סיון תש"ט כתב לו בזה הלשון: "ידידי וו"ח אי"א מוה"ר צבי שי'. במענה על מכתבו מיום ב' לחודש אייר העבר אודות מצב הלימודים בהישיבה של החרדים אשר מתנהגת ת"ל בטוב. אמנם לפי הסדר לומדים רק שלש שעות ובכן ברצונו בעזה"י לסדר מחלקה גבוה מתלמידי הישיבה. בוודאי בהתיישבות ובהסכמת מנהל ת"ת יחיו. השי"ת יהיה בעזרם ויצליחו להעמיד תלמידים יראי אלקים ועוסקים בתורה ועבודה ויגדיל תורה ויאדיר".
בהמשך המכתב כותב אדמו"ר מוהריי"צ: יואיל נא כת"ר להגיד ברכתי לעדת ישראל אשר במחנם הט' וביחוד להעסקנים לסדר בחורים לומדים תורה. בדבר תכנית לימודים וספרי לימוד יעמוד בקישור עם מוסדי ה"מרכז לענייני חינוך". לפני חתימת יד-קדשו, אחרי תיבת "המברכם", הוסיף אדמו"ר הריי"צ בכתב-ידו הקדושה "בגשמיות וברוחניות".
כשהגיע הבשורה בשנת תש"י על הסתלקותו של אדמו"ר מוהריי"צ, קרא רבי צבי לתושבי ריאו-דה-ז'נירו להתאסף ביום ה'שלושים' ל"הספד" בבית-הכנסת הגדול "עדת ישראל".
בקשר עם הרבי
הפעם הראשונה שביקר רבי צבי הכהן טורנהיים אצל הרבי מלך המשיח שליט"א, הייתה בחתונת בנו בכורו, ר' ברוך-אייזיק טורנהיים, בשנת תשל"א, אז נכנס לראשונה ל'יחידות' שנמשכה קרוב לשעה. בתחילה דיבר עם הרבי אודות ענייניו האישיים, הוא ביקש ברכה שיצליח לחנך את כל ילדיו בברזיל לתורה ויראת-שמים ושיצליח לחתן את כולם. בהמשך ה'יחידות' הראה לרבי את ספרי זקנו בעל ה"עבודת יששכר". הרבי לקח לידיו את הספר "עבודת יששכר", דיפדף בו במשך מספר דקות וביקש ממנו להדפיס את הספר. בקשה זו חזרה ונשנתה מספר פעמים במשך ה'יחידות'; הרבי לא הירפה ממנו וביקש להדפיס דווקא את הספר "עבודת יששכר" למרות שהביא עוד מספר ספרים של אבותי.
למרות שהרבי ביקש ממנו ב'יחידות' להדפיס את הספר, לא יצא הדבר אל הפועל, וכשהגיע שוב לארה"ב לאחר למעלה משנה, לרגל חתונת בנו ר' חיים-יוסף-אליעזר (שליח הרבי בברידזשפרט, קונטיקט), ונכנס שוב ל'יחידות' אצל הרבי, שאל אותו הרבי בתחילת ה'יחידות' "מה עם הספרים?". הרבי ביקש ממנו שוב שיעשה כל שביכולתו כדי שהספרים יראו את אור הדפוס, והוציא מכיסו 100 דולר ונתנם בתור השתתפות בהדפסת הספרים.
בהמשך באמת הודפס הספר בשמונה מהדורות.
בארץ הקודש
בשנת תשמ"ה עלה רבי צבי לארץ הקודש בברכתו ובהסכמתו של אדמו"ר מלך המשיח.
ביו"ד שבט תש"נ הגיע שוב לארה"ב. הוא השתתף בהתוועדות שנערכה בשבת, וביום ראשון שלאחריו עבר בחלוקת דולרים, שבמהלכו שפך לפני הרבי את ליבו: "רבי תציל אותי, תציל את המוסדות שלי... יש לנו שכן רע, מפריע לישיבה לכולל ומבקש ברכה", הרבי השיב לו: "מיין נאמען אין דעם (השם שלי על זה)" ותוך כדי שהוא מצביע על הפ"נ שכתב לו רבי צבי אמר "אקח את זה איתי לציון, והקב"ה יצליחכם". הרבי נתן דולר ואמר לו "אפגעבן אויף צדקה און דאס זאל זיין א כלי אויף ממשיך זיין בזרייזות (לתת לצדקה וזה יהיה כלי להמשיך את הדברים בזריזות)". רבי צבי ביקש ברכה שהשכן ימכור להם את הדירה שלו, והרבי בירך "שהקב"ה יעזור איך שהכי טוב בקרוב ממש"[1]. בסוף הוא מסר לרבי את ההוצאה השלישית של הספר "עבודת יששכר" והרבי ברכו ש"יאריך ימים על ממלכתו" ושיצליח להפיץ תורה וחסידות בבית-המדרש שפתח בבני ברק.
מאז בואו של האדמו"ר מלוקווע-וולברוז' לארץ-הקודש הוא השתתף קבוע בכל תהלוכות ל"ג בעומר בעיר, וכן באירועי וכינוסי חסידי חב"ד בארץ הקודש, כמו גם בכינוסי "משיח וגאולה" שהתקיימו בארץ הקודש. האדמו"ר אף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
"תודה גלויה"
בכל ספרי הקודש של בעל ה"עבודת יששכר", אשר יצאו בשמונה מהדורות ב-20 השנים האחרונות, מופיעים בעמוד הראשון, תחת הכותרת "תודה גלויה", השורות הבאות: "הנה כאשר הו"כ [=הוד כבוד] קדושת אדמו"ר דליובאוויטש שליט"א הפציר בי כמה פעמים ולזכות את הרבים להוציא הספר הזה לאור ועל פי פקודתו אשר אמץ אותי מאז והוזיל מכיסו סכום הגון לאפשר את הדפסת ספרן של צדיקים הריני ממלא בקשת תוה"ר שליט"א בדחילו ורחימו. וה' יאריך ימיו בשיבה טובה ויזכה לנהג את עדתו קהל חסידיו וכל עמינו אחינו בני ישראל לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו א"ס [=אמן סלה]".
פטירתו
נפטר באופן פתאומי בבוקר יום השבת קודש פרשת במדבר ד' בסיוון תשס"א אחר טבילה במקווה קודם התפילה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים
משפחתו
- בנו ר' ברוך אייזיק - ברוקלין
- בנו, ר' חיים יוסף אליעזר - שליח הרבי בטרומבול, ארה"ב
- בנו, ר' יאיר אלימלך - נציג קרן ספרא בישראל
- בנו, ר' שמואל - ממלא מקום אביו בהנהגת הקהילה
- בתו מרת אסתר לאה, רעיית הרב שמואל יצחק גמזו - דיין בבית הדין בחיפה
- בתו מרת מלכה דבורה, רעיית ר' יצחק משה גולדשטיין עה
לקריאה נוספת
- הכהן הגדול מאחיו, גליון 'המבשר תורני' ערב שבת פרשת נשא ה'תשפ"א עמוד יב.
