אוהל אדמו"ר הזקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:16, 27 באוגוסט 2023 מאת חונן הדעת (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 629373 של חונן הדעת (שיחה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

e

ההסתלקות והקבורה

ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו

במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[1] לאחר הבדלה[2], בשעה 22:22 - אדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[3] לעיירה האדיטש ששם היה בית עלמין יהודי[4].

באמצע הדרך להאדיטש לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של אדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה[5] נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו[דרוש מקור].

מאוחר יותר נבנה אוהל על מקום הקבר.

כניסת כהנים לאוהל

כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.

המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה[6] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

השתטחות כהנים על הציון

המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.

למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו[7] כהנים נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה[8].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כיום

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל [9].

בי"ט כסלו תשע"ג נערכה חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש[10].

הערות שוליים

  1. על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
  2. בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.
  3. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
  4. במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
  5. חזיר
  6. כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
  7. ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
  8. תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.
  9. הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.
  10. במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש קובץ תמונה