ת"ת בית ליובאוויטש

בית חינוך ליובאוויטש
סמליל המוסד
אפיון	מוסדות חינוך על טהרת הקודש
תאריך יסוד	תשע"א
תאריך סגירה	תש"פ
מיקום	כפר חב"ד
מנכ"ל	הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר
מנהל חינוכי	הרב שמואל מיפעי
מספר תלמידים	כ-200

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד נושא דברים בפני ילדי החיידר בכנס חנוכה בשנת תשע"ג

בית חינוך ליובאוויטש (כונה גם החדר החסידי) היה מוסד חינוך חב"די על טהרת הקודש בכפר חב"ד שפעל בין השנים תשע"ב - תש"פ. תלמוד תורה זה היווה את הבסיס וסלילת הדרך לפתיחתו של תלמוד תורה אור ליובאוויטש במרכז הכפר לקראת שנת הלימודים תשפ"א.

היסטוריה

בשנת תשע"א ייסדו קבוצת הורים בכפר חב"ד חיידר חדש, בטענה שבשאר מוסדות החינוך בכפר שוררת אווירה לא מספיק חסידית ובהתאם לכך פתחו את החיידר והוא נקרא בשם החיידר החסידי - שם שליווה את החיידר לאורך השנים. בתחילה מנהל המוסד היה הרב יצחק פייביש גינזבורג.

לקראת שנת הלימודים תשע"ג קבוצת הורים פרשה מהחיידר בעקבות ביקורת מצדם על התנהלותו של הרב יצחק פייביש גינזבורג והקימו את החיידר מחדש. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם "החיידר החסידי" כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו חינוך על טהרת הקודש ולימוד ענייני גאולה ומשיח, מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב אריה קירשנזפט והרב שלמה רייניץ.

בשנת הלימודים תשע"ג שונה שמו של החיידר ל"בית חינוך ליובאוויטש" אם-כי "החיידר החסידי" המשיך להיות הכינוי הלא-רשמי שלו בכל מהלך שנותיו של המוסד.

בשנת הלימודים תשע"ד חווה החיידר התפתחות משמעותית כאשר הוא כמעט והכפיל את גודלו והרבה ילדים מכפר חב"ד והסביבה עברו ללמוד בו, המוסד מנה אז בסביבות ה-50 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של בית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, במרתף בית מנחם, ובבית הכנסת ישראל אריה לייב בשכונת לוי יצחק.

בשנת תשע"ה נוספו עוד אנשי צוות לחיידר והרב יצחק זאב ברנדלר ששימש עד אז כמנהל הכספים מונה למנכ"ל החיידר החדש והרים את החיידר לגבהים חדשים. בעקבות הגידול המשמעותי שחווה החיידר הוא שכן תקופה מסוימת במתחם בית ספר למלאכה כפר חב"ד באישור ועד כפר חב"ד, אך בעקבות סכסוך משפטי בין מנהל בית ספר למלאכה לועד כפר חב"ד החיידר התפנה מהמקום, ולאחר זמן מה ובמאמצים רבים - בסוף שנת תשע"ה קבל החיידר מתחם-קבע באור שמחה (הבוכרים) כשבזמן זה מנה החיידר באזור ה-70 תלמידים מכיתות א' ועד ה' (כיתות ו' ו-ז' היו מחוברות ומנו כ-ארבעה תלמידים). המתחם כלל כיתות לימוד, ספרייה קטנה, משרד, וחצר קטנה כאשר במהלך ההפסקות יצאו התלמידים לפארק - דשא גדול ששכן בצמוד למתחם החדש של החיידר ושימש ביום יום את ילדי הכפר.

בשנת תשע"ז פתח החיידר גם גני ילדים, ובשנת תשע"ח סגר מעגל והיו בו לראשונה בתולדותיו כיתות א' עד ח' כולל גני ילדים שמנו ביחד כ-140 תלמידים. כאשר כיתות א' - ה' נמצאות במתחם באור שמחה וגני הילדים וכיתות ו' - ח' שכנו במתחם שכור בבית שז"ר.

סופו

החיידר המשיך להתפתח עד שבשנת תש"פ מנה החיידר כ-200 תלמידים, אך תנאי הלימוד בו היו קשים עד בלתי נסבלים. כאשר המתחם באור שמחה היה קטן מלהכיל את כמות התלמידים ובמתחם בבית שז"ר הביוב היה עולה לעיתים קרובות ובעקבות כך שלחיידר לא היה "סמל מוסד" והכרה רשמית מצד רשויות המדינה לא היה מה לעשות בנידון.

קודם לכן, בשנת תשע"ט לראשונה בתולדותיו התקיימו בכפר חב"ד בחירות לשני ועדים - ועד האגודה, וועד מקומי כפר חב"ד. בעקבות אי ההכרה בחיידר מצד הועד הריצו קבוצת הורים רשימה מטעמם לועד המקומי והם זכו בשני נציגים (מתוך 9) ועשו קואליציה ביחד עם הרב שמעון רבינוביץ' (לו היו שלושה נציגים) בהבטחה שהועד החדש ידאג למקום נורמלי עבור תלמידי החיידר.

אך בעקבות הקשיים הרבים שעברו על תלמידי החיידר והחובות שצבר במשך השנים נוצר מצב בלי הפיך עבור חיידר בית חינוך ליובאוויטש. בלית-ברירה הוחלט על-ידי ועד ההורים של החיידר וחברי הועד על הקמת מוסד חדש שיקבל "סמל מוסד" מצד רשויות המדינה ולא יהיה קשור לחיידר הקודם. ואכן בחודש חשוון תש"פ הודיעו לראשונה על הקמת חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד שייפתח לקראת שנת הלימודים תשפ"א ובית חינוך ליובאווטש נסגר רשמית^[1]. בשנת הלימודים תשפ"א החל חדר אור ליובאוויטש החדש את שנתו הראשונה עם כ-250 תלמידים שרובם עברו מהחיידר הקודם - בית חינוך ליובאוויטש - למוסד החדש. נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה החיידר החדש כ-400 תלמידים.

מאפיינים

בפרסומים הרשמיים, 'הצהיר בית חינוך ליובאוויטש' על שבעה עקרונות יסוד:

גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - לא יותר מ-25 תלמידים בהתאם להלכה שנפסקה בהלכות תלמוד תורה, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה.
אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
מחנכים יראי שמים ומקצועיים.
קשר איכותי עקבי בין המחנך לחניך.
שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, ההורים והחניך.
צמצום חופשים והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.

עלון "רואים עלי"

לאחר שמורי התלמוד תורה ראו קושי בלימוד שיחות הדבר מלכות מפני אורכם ומושגי יסוד עמוקים, החלו בשנת תשע"ו להוציא עלון שילקט את מושגי היסוד ויסכם את השיחות בצורה קצרה וקולעת במעכב של רבנים ומשפיעים. השם שנבחר לעלון היה "רואים עלי" - על יסוד שיחתו של הרבי^[2] שברגע שילד יהודי הולך ברחוב צריך שיראו עליו משיח.

את כתיבת העלון הנחה והדריך הרב חיים לוי יצחק גינזבורג שהיה ידוע בבקיאותו בספרי הדבר מלכות.

בשנת תשע"ח עבר העלון שדרוגים ובשנת תשע"ט לרגל מהדורת המאה של העלון, הוא שונה ונוספו לו מדורים חדשים.

צוות המוסד

עד לסגירת החיידר בשנת הלימודים תשפ"א כלל החיידר את אנשי הצוות הבאים:

הנהלה

מנכ"ל - (משנת תשע"ה) הרב יצחק זאב ברנדלר.
מנהל - (משנת תשע"ו) הרב שמעון ועקנין.
הרב מנחם מענדל אקסלרוד - מנהל בין השנים תשע"ה ל-תשע"ו.
הרב אריה קירשנזפט - מייסד, ומנהל בין השנים תשע"ב - תשע"ה ומשפיע ראשי בשנת תשע"ו.
הרב שלמה רייניץ - מייסד, ומנהל בין השנים תשע"ב - תשע"ה.
הרב שלמה זיס - מנהל גשמי בין השנים תשע"ב ל-תשע"ו.