גזירת הלבוש
גזירת הלבוש הוא כינוי לגזירת שינוי הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד על היהודים. באותה גזירה צווה הצאר על היהודים לקצר ולשנות את מלבושיהם שיראו כמלבושי שאר האומות. הגזירה הגיע עד לפולין ואף הביאה למעצרו של האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"מ. בעקבות שורת הפגנות מחאה ברוסיה ובפולין נתבטלה לבסוף הגזירה. גזירה זו השאירה חותם על חסידי חב"ד בכך שגרמה להם להחליף את ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קפוטה בסירטוק ואת המגבעת (אם הייתה) לקסקט.
הרקע לגזירה
מהיום בו עלה הצאר ניקולאי לשלטונו, ביום כ"א בכסלו תקפ"ו בקש הצאר ניקולאי לכבות את גחלת היהדות ברוסיה ולגרום להתבוללות המונית של היהודים, וזאת על ידי שורת גזירות שגזר על כלל היהודים שגרו בתחום שלטונו. הגזירה הראשונה הייתה גזירת הקנטוניסטים - גיוס ילדי היהודים לצבא הצאר כדי "לחנך מחדש" את ילדי היהודים, לבולל את הדור הצעיר ולהשכיח מהם את יהדותם. הגזירה הבאה הייתה הגבלת תחום התיישבות של היהודים ברחבי רוסיה. הצאר הקצה לכל היהודים מספר מקומות שרק בהם הם יוכלו להתיישב, גזירה זו כונתה בשם תחום המושב.
הגזירה הבאה הייתה "גזירת הלבוש" מטרתה הייתה בדומה לגזירת הקנטוניסטים - לבולל את הדור הצעיר, וכך גזירת שינוי הלבוש נועדה לבולל את הדור המבוגר יותר, על ידי האיסור של לבישת מלבושים יהודיים מיוחדים.
את גזירת הלבוש גזר הצאר ניקולאי בעצתם של המשכילים, שאמרו לו שהלבוש היהודי מבדיל את היהודים מבני העם הרוסי וגורם להם להסתגר בתוך עצמם. עצתם התקבלה על רקע פתיחת רשת בתי ספר חדשה ברוסיה. הרעיון בגזירה היה לגרום ליהודים להתלבש כשאר בני העם הרוסי, במחשבה שהדבר יביא להתבוללות המונית של היהודים בקרב הרוסים.
הגזירה
לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם ניתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:
- קיצוץ הזקן והפאות
- לקצר את המלבושים דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי (סירטוק).
גזירות אלה נכפו על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה. בכל פעם שראו השוטרים יהודי מהלך עם פיאות גלויות וזקן, או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שגוזרים את שולי הקפוטה, וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי רוסיה. עשרות אלפי יהודים מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.
ראשי הרבנים, שבראשם הצמח צדק[1] ורבי ישראל מרוז'ין[2] התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של יהרג ואל יעבור.
בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מרוסיה. אך היא עדיין המשיכה ברחבי פולין והסביבה. המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה רבי יצחק מאיר אלתר. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר על ידי השלטונות. לאחר שנאסר נאספו המוני יהודים והחלו להפגין בורשה. כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו הפולנים את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של המשכילים, או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.
השפעה על היהדות
ההשפעה של גזירת הלבוש על היהדות הייתה רבה. לאחר ששלטונות פולין שחררו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, והיהודים קבלו את הפשרה של השלטונות, נהגו חסידי גור להכניס את פאותיהם מתחת לכיפתם[3], וככל שאר חסידויות פולין החלו ללכת כשמכנסיהם מוכנסים בתוך גרביהם. מנהגים אלה נשתמרו עד ימינו וניתן לראות הרבה חסידויות המהלכות כפי שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד. הסיבה לכך שהם לא שינו מלבושם הוא שכך היה מנהגם.
כמו כן הסיבה לכך שחסידי פולין הולכים עם ספודיק ולא עם שטריימל היא מפני שכחלק מהפשרה שהתגבשה בין שלטונות פולין ליהודים הוסכם שהיהודים יחבשו לראשם את הכובע ששמש את הקוזאקים. הכובע היה כובע פרווה גדול ושמו היה ספודיק. מאז ועד היום נשתמר המנהג בחצרות חסידויות פולין וחסידיהם מהלכים עם ספודיק על ראשם.
השפעה על חב"ד
ההשפעה על חב"ד הייתה אף גדולה יותר. עד לגזירת הלבוש בשנת ה'תר"ד נהגו חסידי חב"ד להלך עם קפוטה גדולה כשאר החסידיות, ובעקבות גזירת הלבוש שבה נצטוו היהודים ללכת עם בגדים של העם הרוסי, שינו חסידי חב"ד את מלבושיהם מקפוטה, ובחרו בפראק הרוסי, הנקרא ברוסית סירטוק. הסירטוק היה קצר יותר מהקפוטה אותה נהגו החסידים ללבוש. הסירטוק שימש בימים ההם סוחרים מכובדים וזאת הייתה הסיבה העיקרית שבשלה נבחר הסירטוק להחליף את הקפוטה.
אך רבותינו נשיאנו המשיכו ללכת עם הקפוטה ולא החליפו אותה לסירטוק, עד שאדמו"ר המהר"ש שקבל את נשיאות חב"ד בשנת תרכ"ו, הוצרך לנדוד בין העיירות השונות כדי לדרוש ברופאים עקב בריאותו הלקויה, וכיון שלא רצה שידעו בו שהוא הרבי, החליף את בגדי האדמו"ריות שלו בסירטוק, ואת כובעו במגבעת קנייטש. וכך הגיע גם הקנייטש לחב"ד.
ידוע גם שהסיבה העיקרית שבשלה החלו החסידים להלך עם קסקט ברוסיה היה בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר, לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידי חב"ד לפני הקסקט.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר מבית הגנזים עמוד רפ"ח
קישורים חיצוניים
- עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד, באתר אוצר החכמה.
- כשהשוטרים עמדו ברחוב וקיצרו במספריים חליפות ארוכות
- מדוע חבשו יהודים במשך דורות כובעים צהובים ומחודדים?