שנת החינוך
שנת תשל"ו הוכרזה על ידי הרבי כשנת החינוך, מתוך מטרה לנצל אותה למינוף וחיזוק החינוך היהודי שניתן לילדים. באותה שנה ייסד הרבי את מבצע חינוך.
ההכרזה על השנה
בעיצומה של השנה בהתוועדות שבת פרשת אחרי מות, הכריז הרבי על השנה כ"שנת החינוך", שתנוצל להשפעה נרחבת לטובת חינוך יהודי כשר לכל ילד וילדה מילדי ישראל.
הרבי הורה לעורר וועדות שיידאגו לפעול במימוש המטרה, להגברת הרישום למחנות קיץ, ולדאגה לסביבה יהודית לילד כבר בשעה שנולד - שיהיו בחדרו חפצי קדושה כמו ספרי קודש וקופת צדקה.
הרבי הגיה את עיקרי הדברים ודרכי הפעולה, שהודפסו במכתב שנשלח מטעם צעירי אגודת חב"ד המרכזית לעסקני חב"ד ברחבי העולם?[1]
פעולות שננקטו
על אף שבאותה שנה ל"ג בעומר חל שלא ביום ראשון, חרג הרבי ממנהגו ולמרות זאת השתתף בפאראד. באותה הכריז הרבי על שנים עשר הפסוקים לילדי ישראל - על ששת הראשונים בשבת מברכים של חודש אייר, וששת האחרונים - בעת הפאראד בל"ג בעומר.
בארץ הקודש, קיבלו כל העולים לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון מנשר ובו קריאתו של הרבי להוסיף בשנה זו במודעות אודות חובת ונחיצות החינוך היהודי הכשר, ופעולה משותפת לטובת השפעה על הציבור הרחב לחנך ילדיהם בחינוך יהודי וכשר.
כחלק מפעולות השנה, החל הרבי לחלק מטבעות לילדים על מנת שייתנו אותם לצדקה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, שנת החינוך חלק א', שנת החינוך חלק ב' - התקשרות גיליונות 978-979
