שולחן ערוך אדמו"ר הזקן
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נקרא גם שולחן ערוך הרב ושולחן ערוך הגר"ז (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על־ידי אדמו"ר הזקן.
כתיבת הספר
את חיבורו כתב אדמו"ר הזקן במשך שנים אחדות, עוד בהיותו כבן 25, לבקשת רבו המגיד ממזריטש. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..."
בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי הרמב"ם לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו ליאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
מבנה הספר
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
בשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדה"ז שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. ח"א הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.
קונטרס אחרון
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב אדה"ז את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' יוסף רוזין אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.
כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: 'רב להושיע' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב, ועוד.
תפוצת הספר
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר.
במשך השנים נשאל כ"ק אדמו"ר שליט"א האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, ואד"ש השיב בשלילה. בשנת תשנ"ג השיב אד"ש בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת קה"ת בשנת תשנ"ו בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, אותיות מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב שלום דובער לוין, הרב יצחק וילהלם והרב אברהם אלאשוילי. בשנת תשס"ז הושלמה הוצאת המהדורה.
חיבורים על השולחן ערוך
- פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב אריה לייב קפלן. יצא לאור ע"י קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם ע"י בנו מנחם מענדל קפלן.
- דרכי השולחן - מאת הרב מרדכי בלינוב, על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק.
- שולחן הזהב - מאת הרב שלום דובער פרידלנד, ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- שולחן המלך - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב אברהם אלאשווילי.