יש מאין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

יֵשׁ מֵאַיִן הוא מונח המייחס להתהוות של ישות כלשהי מהעדר, או במילים אחרות: התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת בריאה, והיא ייחודית לבורא ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של עלול מעילה או יצירת יש מיש.

יש מאין הגדרה כללית-מושג (דבר הבא בהשגה) מהבלתי מושג.

אדמו"ר הרש"ב מחלק בין העולמות שלפני אצילות ששם שייך אין מיש, משא"כ עולם האצילות לבדו הוא יש מאין, ומתחתיו עולמות בי"ע הם אין מיש[1] ובעולם האצילות גופה היש מאין הוא היניקה של ספירת הבינה דאצילות (הנחשבת ל"יש") מחכמה דאצילות הנחשבת ל"אין"[2].

הגדרה

בחסידות מוסבר, כי למרות שבהתהוות של כל דבר ישנו ה'כח המהווה' הבורא אותו יש מאין, בהתהוות מאין ליש, אין ליש כל שייכות והוא בהעדר ביחס למציאות האין המהוה אותו. לכך לעיתים התיאור של התהוות יש מאין מכונה "התהוות באין ערוך".

בסדר השתלשלות ישנם ריבוי דרגות בהתהוות היש, ישנם היש של הנבראים - יש של בי"ע או היש הגשמי. וישנו גם היש שבאלקות מציאות הכלים דאצילות. ובכל אחד מהם היה התהוות יש מאין. מלבד ההתעסקות בהתהוות היש שבנבראים עוסקת חסידות ותורת הקבלה רבות בהתהוות היש שבכל סדר ההשתלשלות.

בהתהוות יש מאין שלשה כוחות כלליים: כח ואור פרטי (ממלא) - ככל פעולה המחייבת התלבשות כח הפועל בנפעל. כח מקיף (סובב) - התהוות של דבר מלא דבר הוא מעבר של הכח להוות דבר שבאין ערוך אליו, ודרוש לשם כך כח בלתי מוגבל שיכול להתבטא בעולם שבאין ערוך אליו. כח העצמות - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - העצמות - בלבד מציאותו מעצמותו.

מדוע המקור נקרא אין

הביטוי 'יש מאין' תקף רק במקרה של התהוות דבר חדש, שבאין ערוך למקורו, עד שמקורו נחשב כאין ביחס אליו. באין עצמו ישנם שני שלבים: האור אין סוף עצמו בדרגת הכתר שבו הנברא הוא אין מוחלט ומתכלל לגמרי במקורו, והדרגה השניה היא דרגת החכמה שעליה נאמר "והחכמה מאין תמצא", שהוא ממוצע בין אין ליש, בבחינת כח ההיולי שהוא ממוצע המחבר בין אין ליש.

בריאה בכל רגע מחדש

דבר שנוצר יש מאין, על היוצר "ליצור" אותו בכל רגע מחדש. לכן הקב"ה מחדש את בריאת העולם שהייתה יש מאין, בכל רגע ורגע. ואכן בתורת החסידות מבואר כי למעשה גם היש נחשב לאין מכיון שאין לו מציאות אמיתית ועצמאית, שהרי בכל עת ה'אין' האור אין סוף מחדש ומהווה את כל הבריאה, וזו היא משמעות הפסוק "אין עוד מלבדו".

הערות שוליים

  1. תחילת תורת שלום.
  2. מאמר שבת הגדול תשכ"ז