מאיר פופרש
רבי מאיר פופרש (פאפירש) הכהן (ה'שפ"ד - ב' באדר ה'תכ"ב) היה מקובל ותלמיד גורי האר"י, מחבר הספר "מאורי אור" ומהדירם לדפוס של ספרי הקבלה העיקריים, ככתבי האריז"ל וספרי רבי חיים ויטאל.
תולדות חיים
רבי מאיר פופרש הכהן נולד בקרקוב שבפולין לאביו רבי יהודה לייב בשנת ה'שפ"ד. בגיל 13 כבר החל ללמוד קבלה, והוריו שלחוהו ללמוד את תורת הקבלה מתלמידי האריז"ל, רבי ישראל אשכנזי ורבי יעקב צמח[1] (תלמיד רבי שמואל ויטאל) בישיבת המקובלים בירושלים.
בשנת ה'ת"ו החל לההדיר את כתבי האריז"ל. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו שמועות על פרעות ביהודי פולין, יצא לפולין לדרוש בשלום בני משפחתו. במסעו נדד לדמשק, שם עיין בכתבי רב-רבו רבי שמואל ויטאל ועל בסיסם החליט לההדיר את כתבי האריז"ל בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא שבטורקיה כשבמהלך דרכו טורח בסידור הכתבים, ומשם המשיך אל פולין. כשהגיע לבסוף אל קרקוב, בשנת ה'תי"א, השלים את עריכת כתבי האר"י. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תי"ד, נסע בחזרה מפולין אל ארץ ישראל כשבדרכו חלה, ולבסוף הגיע ארצה שבור ורצוץ.
נפטר בירושלים בב' באדר תכ"ב, בהיותו בגיל 38 בלבד (כגיל הסתלקות האריז"ל).
כמהדיר כתבי האריז"ל
סידור כתבי האריז"ל כפי שהניחם רבי מאיר הינם אבן יסוד בדרך לימוד כתבי האריז"ל, כשאת עיסוקו זה ירש מרבו, רבי יעקב צמח, שעבד גם הוא בההדרתם לדפוס.. על פי כתב יד של רבי חיים ויטאל אותו מצא בכתבי רבו רבי שמואל ויטאל בעת ביקורו בדמשק, סידר את כתביו של רח"ו בשלושה ספרים נושאי נושאים עשירים שונים: דרך עץ החיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים") - כולל את עיקרי קבלת האריז"ל, פרי עץ חיים - כולל את ענייני הכוונות וטעמי המצוות, ונוף עץ חיים - כולל את ענין הגלגולים, ביאורי לזהר, תיקוני זהר וביאורי פסוקים ודברי חז"ל על דרך הקבלה והסוד[2]. ספרי יסוד אלו הודפסו במהדורות, דפוסים ובשמות שונים ומוזכרים רבות בתורת החסידות.
מחבר ספרים
על אף גיל הסתלקותו הצעיר, חיבר רבי מאיר ספרים רבים אך לא כולם השתמרו או שטרם ראו את אור הדפוס. בערכו בספר שם הגדולים כתב עליו החיד"א כי חיבר 39 ספרים, כמנין ט"ל אורות - ואכן אחד מספריו נקרא בשם זה ותוכנו דרשות לפי סדר פרשיות השבוע.
בשמות רבים מספריו מופיעה המילה "אור", בהם רמז את שמו מאיר.
ספריו בחסידות חב"ד
ספרו מאורי אור מוזכר רבות בכתבי החסידות. כשיצא בהוצאת ורשה תרכ"ז, נדפסה בו הסכמת הרב ברוך שלום שניאורסון בן אדמו"ר הצמח צדק וזקנו של הרבי[3]. בספרי לקוטי תורה ותורה אור ובשאר ספרי חסידות צויין אליו בדרך כלל בשם "מאורי אור" (או בראשי תיבות - מאו"א) ולא בשם שנדפס "מאורת נתן".
ספרו 'אור צדיקים' משמש כמקור לכמה מנהגי חב"ד, כמו לטבול בראש השנה פרוסת המוציא או תפוח בדבש 3 פעמים[4], להפסיק בניגון בין קטעים בתפילה לקטעים העוסקים בלימוד[5], ולהישאר ערים וללמוד בליל יום שישי[6].
ר' אברהם דוד לאוואוט שהתעסק בבירור נוסחת אדמו"ר הזקן בסידורו כותב בחיבורו על הסידור, שער הכולל, אודות השתרשות טעות בקרב סידורי רבים מהחסידים, שהחלה ככל הנראה בעקבות סידורו של ר' מאיר 'אור הישר'. בסידור זה של ר' מאיר נכתבו כוונות האר"י בכתב קטן ליד נוסח סידורו, בין היתר נכתב בברכת 'את צמח' שיש לכוון 'ומצפים לישועה'. בהדפסה של הסידור בהוצאת זאלקאווא תקמ"א, נדפסו המילים 'ומצפים לישועה' שבתפילת שחרית בכתב גדול. בדפוסים לאחר מכן השתרשה הטעות גם בשאר התפילות[7].
בחודש כסלו תרפ"ה קנה אדמו"ר הריי"צ מר' שמואל וינר אוסף גדול של כ-5,000 ספרים, בהם מגילות יקרי ערך. אחד הספרים היה כתב יד מהספר 'אילן הגדול' של ר' מאיר שהגיע יחד עם עוד ארבעה עותקים מארבע הוצאות שונות[8].
מספריו
- אור פני מלך - סידור עם כוונות האר"י, ה'תי"ד
- דרך סעודה - כוונות על פי הקבלה לסדר נטילת ידיים והסעודה, פראג, ה'תל"ח
- אור רב - ביאור על ספר הזוהר, דפוס זולצבאך, ה'תמ"ח
- אור צדיקים - דברי מוסר, הנהגות וחסידות על פי קבלת האר"י, המבורג, ה'ת"נ. במהדורות רבות לאחר מכן יצא יחד עם ספרו 'דרך סעודה' בשני כרכים, ורשה, תרמ"ט
- אור הישר (ודרך סעודה) - סידור עם כוונות האר"י, אמשטרדם, תס"ט. פיורדא, תקכ"ד. אשדוד, תשס"ח
- מאורות נתן - מאורי אור - עליו קיים ביאור ה"יאיר נתיב" על ידי ר' נתן נטע ב"ר יהודה לייב מנהיים, ור' יעקב ב"ר בנימין וולף מווילנה. פרנקפורט דמיין, ה'תס"ט. ורשה, תרכ"ז. ברוקלין, תשנ"ה
- אילן הגדול (הקדוש) - סדר השתלשלות העולמות, נדפס בוורשה תרכ"ה (ב' כרכים). ורשה תרנ"ג. ניו יורק, תש"ד. ירושלים, תש"ד
- מסילות חכמה - 32 כללים בקבלה, בתחילה פורסמו בתוך ספר 'שבתא דריגלא' של הרב צבי הירש חוטש, לאחר מכן כחיבור נפרד בונדסבק, ה'ת"ס ולאחר מכן בשם 'מסילות חכמה בשקלוב, תקמ"ה. קרקוב, תרמ"א (ב' כרכים). ירושלים, תרע"ד
- טל אורות - נדפס בוורשה, תרע"א
- אור צח - קיצור הספר מבוא שערים של ר' חיים ויטל, ירושלים תשמ"ד
- תורה אור - פירוש קבלי לביאור הרמב"ן על התורה, ירושלים, תשמ"ט, תשע"ב
- אור התורה
- כוכבי אור (אור זרוע) - חידושים על דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים
- הגהות על זהר חדש
- אור שבת - פירוש שלוש זמירות שבת שכתב האר"י
- אור הנר - גלגולים על פי קבלת האר"י
- הקדמה לספר עץ חיים
- הגהות על פרי עץ חיים לחיים ויטל
- אור בהיר - פירוש לספר הבהיר על דרך קבלת האר"י
- ספר דרושים - פירוש על הזוהר
- דגלי אהבה וריח שדה - פרוש על ספר דרך עץ חיים
- אור האבוקה
- מתוק האור - על עין יעקב
- לקוטי תורה[9]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מערכת גדולים אות מ' סעיף כז.
- ↑ מערכת ספרים אות ע סעיף פד.
- ↑ מאורות נתן, באתר היברו בוקס
- ↑ אור צדיקים סימן כ"ג אות יז ובדרך סעודה אות נ. וראה שבת-קודש, ראש-השנה הערה 25, באתר בית חב"ד
- ↑ מקורות למנהג: שינוי נגינה, באתר קיר הניגונים
- ↑ אור צדיקים עמוד התפילה סימן כב אות ל. וראב גם להיות נעורים בליל שישי
- ↑ סידור תורה אור - שער הכולל חלק ב' דף טו עמ' ב
- ↑ מגזין COL.
- ↑ מובא במערכת גדולים אות י' ד"ה וראיתי.