מהר"ם מרוטנבורג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
לידה בערך ד'תתק"פ
פטירה י"ט באייר ה'נ"ג
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבי יהודה הכהן (ליאונטין)[1], רבי יחיאל הלוי מפריז[2] ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע[3], אביגדור הכהן.
תלמידיו רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, הרא"ש, המרדכי, מאיר הכהן מרוטנבורג (הגהות מימוניות), רבי דן אשכנזי ואחרים.

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.

תולדות חיים

המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שבגרמניה שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי יחיאל מפריז ורבי שמואל מפלייזא, שאותם פגש כשנסע ללמוד בישיבות צרפת, ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע.

כששב לגרמניה שימש כרב במקומות שונים.

לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצוות כיבוד אב ואם.

המהר"ם היה שותף בהברחת אנשים מגרמניה למטרת עלייה לארץ ישראל, כאשר הגיע לאיטליה, הלשינו עליו, החזירו אותו לגרמניה והכניסו אותו לכלא. בכלא ניתן לו מהשמים אחד מי"ג ספרי תורה שכתב משה רבינו שממנו העתיק המהר"ם ספר תורה לעצמו.

המהר"ם הכניס את ספר התורה אותו העתיק מספר התורה של משה רבינו לתוך תיבה אותה שילשל מחלון חדרו אל המעיין הסמוך, כשמצאו יהודי העיר את התיבה גילו בתוכה מכתב מהמהר"ם שבו כתב שס"ת זה הועתק מהס"ת שכתב משה רבינו וציווה שיקראו בס"ת זה אך ורק בשמחת תורה ובשבועות.

הרא"ש החל לאסוף כסף עבור פדיית רבו אך המהר"ם לא הסכים שיפדו אותו ביותר מכדי דמיו[4]. במשך שבע שנים נכח בכלא עד פטירתו בי"ט אייר ה'נ"ג.

לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו בגן עדן, אותו יהודי העדיף להיות ליד המהר"ם בגן עדן ולאחר כמה ימים נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.

הרבי הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן[דרוש מקור].

בתורת רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ואדמו"ר הצמח צדק בספרו ה"שו"ת" מרבים להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם[5].

אדמו"ר הריי"צ מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' [ולא עם ה'] כשיטת חב"ד[6].

הרבי מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו[7].


הערות שוליים

  1. מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'
  2. מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ
  3. מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח
  4. על פי דברי המשנה במסכת גיטין, ד, ו
  5. בשולחן ערוך, בשו"ת הצמח צדק, באתר ספריית ליובאוויטש
  6. היום יום, ז' אלול
  7. תורת מנחם ח"ב עמ' 410