משתמש:קודש לנשיא הדור/אריה לייב גינצבורג
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו) (תנ"ה – תקמ"ה) היה מגדולי חכמי פולין, רב ופוסק, מהבולטים שבאחרונים. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".
קורות חייו
נולד לרבי אשר בהיותו רב העיר פינסק. סבו היה רבי לייב "בעל התוספות"[1]. ועוד בצעירותו נודע כעילוי. כשעבר אביו לכהן כרבה של מינסק, סייע לו בענייני העיר ואף ייסד שם ישיבה מפורסמת, בה לימד על דרך הפלפול והחילוקים. בשנת תק"ה לערך עבר לוולוז'ין ושם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים. החל משנת תקכ"ז ועד סוף ימיו שימש כרב, אב"ד וראש ישיבה במֵץ (בצפון צרפת). מסופר שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ור' אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.
רוב ימיו היה עני. מסופר שהרב אריה לייב סיים אלף פעמים את הש"ס. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר[2]. ר' אריה לייב היה מחמיר על עצמו באיסור חדש בחוץ לארץ, כלומר לא לאכול תבואה שהשרישה לאחר ט"ז בניסן (ובחוץ לארץ עד י"ז בניסן) בשנה שלאחריה, וכפי שהוא מברר בארוכה בקונטרס מיוחד הנדפס בסוף ספרו שאגת אריה. מבחינה מציאותית רוב התבואה באירופה היא במצב הזה והעולם נהג להקל. אפיזודה ידועה עליו מספרת שבשנות עוניו מרבה היה לערוך "גלות", ובהיותו נודד מעיר לעיר, היה נושא עמו שק ובו גריסים וסיר משלו, ובכל מקום בו היה מתארח היה מבקש לבשל עבורו את הגריסים שלו בסיר שלו, היות שאינו יכול לאכול כלום בגלל בעיית ה"חדש".
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה להגר"א, שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. מאידך, בישיבתו במינסק לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' יחיאל היילפרין בעל סדר הדורות, שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"[3].
דן בש"ס ובראשונים מדעתו, בלי להיזקק לפרשנותם של ראשונים ואחרונים.
לא היסס להתנגד, לעיתים בחריפות, לעמדות מנוגדות, ואף במקום שנהגו הכל להחמיר הוא לא היסס לפסוק לבדו להקל, אם היה ברור לו שהדבר מותר.
תקיפותו הרבה גרמה לו צרות קשות, שכן פעמים רבות היה בחילוקי דעות קשים עם פרנסי העיר עקב פסיקותיו.
רבי אריה לייב נפטר בט"ו בתמוז ה'תקמ"ה בעיר מץ שבצרפת, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.
==יעס==
"למד הש"ס ת"ר פעמים..."
הרב אריה-לייב (ב"ר אשר) גינזבורג מגדולי חכמי פולין (תנ"ה – תקמ"ה), הצטיין בשיעוריו העמוקים והחריפים בדרך הפלפול, ונודע בעולם בספרו 'שאגת אריה', שבו 108 תשובות בדיני 'אורח חיים' ("אשר בספרו 'שאגת אריה' הראה את עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא", כתב החיד"א בספרו 'שם הגדולים'). אם כי גם ספריו האחרים, 'טורי אבן' (על מסכתות ראש השנה, חגיגה ומגילה) ו'גבורות ארי' (על מסכתות תענית יומא ומכות) הם נכסי צאן ברזל בארון הספרים היהודי.
כל שלושת הספרים האלה נזכרים בתורתו של הרבי, ויותר מפעם אחת התבטא הרבי התבטאות כגון זו: "על בחור הלומד בישיבה של הרבי לדעת לחזור על 'שאגת אריה', 'קצות החושן' (והרבי נקב בשמות של ספרים נוספים)...".
וכשנשאל הרבי בעקבות זאת אם ניתן להבין שגם בלימוד נגלה יש עניין של 'התקשרות' (לרבי), השיב: "בוודאי. התקשרות עניינה מילוי הרצון, וזהו הרי 'רצון חזק', 'רצון פנימי', 'רצון עצמי'... (ועוד ביטויים מיוחדים).
על גדולתו של בעל ה'שאגת אריה', כתב אביו של הרבי, הגה"ח המקובל רבי לוי יצחק לבניו, בכ"ד טבת תרצ"ב ('לקוט לוי יצחק' אגרות עמ' רנז): "זכורני ששמעתי מאבא מארי ז"ל, ששמע מפי כ"ק אדמו"ר מהר"ש ז"ל זיע"א, שבעל ה'שאגת אריה' למד הש"ס ת"ר פעמים.." [ואכן נמצאו הדברים ביומנו של הר"ר ברוך שניאור ז"ל מכ' אדר תרע"ה].
הרבי דן בדברי השאגת אריה בכמה מקומות[4].
חיבוריו
התפרסם בייחוד בגלל ספרו שאגת אריה, שנדפס בשנת תקט"ז בפרנקפורט על האודר. ספר זה ערוך בצורה של שאלות ותשובות אם כי השאלות הנידונות שם אינן שאלות שנשאל אלא שאלות הלכתיות שחקר וערך אותן כשאלות ותשובות. ה"שאגת אריה" נדפס בהתחלה עם ריבוי של ראשי תבות דבר שהקשה על לימודו, יש הסוברים שהירבה בראשי תבות על מנת לחסוך בדפים בגלל עוניו. ספר זה מתייחס בעיקר לשאלות הנוגעות להלכות מאורח חיים. חלק מספריו הוציא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים" לאור.
בין ספריו האחרים:
- טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות: ראש השנה, חגיגה ומגילה
- גבורות ארי, חידושים על שלוש מסכתות: תענית, יומא ומכות
קישורים חיצוניים
- 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
- [shagasaryeh.blogspot.com שאגת אריה - חייו ומשפחתו]
- [shagasaryeh.blogspot.com/2015/02/great-article.html עיונים בתולדות השאגת אריה]
- [www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=631 ה"שאגת אריה" באתר MyTzadik]
- ספריו
שו"ת שאגת אריה, מהדורת וורשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks
גבורות ארי על המסכתות תענית, יומא ומכות, באתר HebrewBooks
טורי אבן על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה, באתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ כונה כך על שם חריפותו ולמדנותו.
- ↑ באתר של הרב יצחק גינצבורג מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמו"ר הזקן]
- ↑ שרי המאה, ח"א, פ"ו
- ↑ חלקם נמנו ברשימת הרב מרדכי מנשה לאופר.